הטקטיקה של הפעלת אש מסייעת בקרב: התפתחות ולקחים

סוריה - שאלת הדור הבא וירושת השלטון

אסד מכשיר את בנו בשאר לרשת את מקומו, וכך עושים גם בכירים סורים אחרים, הפועלים להורשת משרותיהם הנחשקות לבניהם. האם כניסתו של הדור הבא לצמרת סוריה מבשרת על המשכיות או על שינוי? האם תשתלב סוריה בתהליכי הגלובליזציה או תישאר מבודדת ובעלת כלכלה מהדגם שפשט את הרגל במזרח אירופה לפני יותר מעשור? הנתונים שבידינו מצביעים בינתיים על כך שכוחות ההמשכיות חזקים מכוחות השינוי

מלחמה אסימטרית

הספיגה, ההתרעה וההתשה הן יסודותיה של צורת המלחמה האסימטרית, המכוונת לקזז את יתרונותיו של יריב הנהנה מעליונות טכנולוגית. צורת מלחמה זו נכשלה בקוסובו, אך זכתה להישגים משמעותיים במקומות אחרים- למשל בלבנון. העליונות הטכנולוגית של ישראל על חלק מיריבותיה עלולה לעודדן לאמץ את צורת המלחמה האסימטרית בעימותים אפשריים בעתיד ולנסות לגרור את העימות למגרשים שבהם תתקשה העליונות הטכנולוגיות לבוא לידי ביטוי

מבצע "כוח הברית" : ניתוח אופרטיבי ראשוני

פרשנים רבים מיהרו לקבוע לאחר מלחמת קוסובו, כי הניצחון שהושג בה הוא בעצם ניצחונה של "המהפכה בעניינים הצבאיים" - הכרעת האויב באמצעות כוח אווירי המפעיל חימוש מונחה מדויק. אבל האמת היא שבקוסובו נוהלו שתי מערכות נפרדות: ההפצצות האסטרטגיות על סרביה וההפצצות הטקטיות על כוחות הצבא הסרביים בקוסובו. בעוד שההפצצות בקוסובו התגלו ככישלון. התברר שניתן האמצעים מאוד פשוטים להכשיל אמצעי לחימה שהם בחזית הטכנולוגיה העולמית

אמל"ח וטכנולוגיה במלחמת קוסובו

קוסובו שימשה כמעבדה לניסוי כלי נשק והוכיחה פעם נוספת את עליונותה הטכנולוגית של ארה"ב לא רק על מדינות עולם שלישי דוגמת יוגוסלביה - דבר שהוא מובן מאליו - אלא אף על בעלות בריתה המערביות. למשל, חילות האוויר האירופיים לא היו מסוגלים לבצע תקיפות במזג אוויר גרוע בלילה, ולבדם הם לא היו מסוגלים לנהל את המערכה האווירית

הגבלת השימוש בכוח באיו"ש בתקופת ההסכמים

כחלק מתפיסת הפעלת הכוחות בשטחי יו"ש קיימת שורת הגבלות על השימוש בכוח, הנתפסות על ידי המפקדים כמחויבות המציאות. חשוב להבהיר הן בתוך הצבא והן כלפי היריב כי זו הגבלה מבחירה, ובעת הצורך לא תהיה לצה"ל שום בעיה להביא את מלוא כוחו לידי ביטוי

מי ינצח בשדה הקרב העתידי?

שדה הקרב העתידי אינו מונופול של שום קצין או פרשן צבאי. אף אחד מאלה עדיין לא השתתף בו, והתחזיות באשר לאופיו, למיקומו ולכלי הנשק שיופעלו בו אינן רלוונטיות כיום. אולם קציני צה"ל הדנים בו חייבים לפתח כלי חשיבה שלפיהם צה"ל חייב לנצח באותו שדה קרב בכל מקרה ובכל מצב ולא לרמוז אפילו כי "כלל לא ברור איזה צד ינצח בו"- כדברי אל"ם דורון מינרט במאמרו "משריון למיכון אווירי" (מערכות 370, אפריל 2000)

סופה בשמי עיראק

דברי פתיחה

העורכים אינם מעלימים מעצמם את הקשיים המרובים העומדים בדרכו של בטאון ראשון בישראל העוסק בבעיות צבאיות: מהם קשיים טבעיים, המתעוררים עם כל התחלה מסוג זה, ומהם התלויים בתנאי הזמן. בקהל קוראיו, באהדתם ובהבנתם הערה, מחפש הבטאון עידוד למאמציו וגישושיו. בתמיכתם ישאב את הכח למלא את תפקידו: להיות אחד המכשירים שיקרבו את קוממיות ישראל בארצו

ציונים

חיבוריה של ארץ ישראל עם מצרים, פעולה אווירית שמנעה התנגשות דמים, ביקורה של אסקדרילה אווירית תורכית בשטח המסופח של האטאי וגם בסוריה, ועוד