מציג עמוד 4 מתוך 115 תוצאות
בעידן הנוכחי על המפקד לפנות לפקודיו ולציבור גם באמצעות התקשורת, מעשה שיש בו הזדמנות מנהיגותית ולא רק סיכון. עם זאת, המפקדים נמנעים מכך בשל חוסר הבנת חשיבות המדיום המשתנה באופן תדיר. התייצבות מול המצלמה היא כלי מבצעי של ממש, ויש בהתייצבות אמיצה שכזו גרסה עדכנית של פרקטיקת "פיקוד מלפנים".
במהלך כל ימי הקרבות, מחציית התעלה ועד הפסקת האש, המשיכו אנשי "החצר" לפעול בנחישות. על אף הכאוס וחוסר האורגניות במבט של 50 שנה לאחור, עמדו המפקדים והחיילים במתחם במבחן האש, המנהיגות והחוסן. לא ניתן להתעלם מהדמיון הרב בין מתחם "החצר" למגננים והבמ"קים (בסיסי המבצעים הקדמיים) הקיימים בתפיסות ההפעלה בימינו
לצד התמרון היבשתי בחזית, הפעולה בעומק במלחמה הבאה היא סיכון מחושב. חומרת האיום על העורף, והעובדה שאויביה במעגל הראשון בנו עצמם כדי שיוכלו לפעול גם בנוכחות מאמץ האש העוצמתי והמדויק של צה"ל, הופכות אותה לכדאית ולנחוצה
ערב המלחמה עסק הצבא הרוסי בבניין כוח למלחמה בעצימות גבוהה נגד נאט"ו ולמלחמות מקומיות שבהם יצטרך להתערב באופן צבאי. לשם כך השתנה מבנה כוח האדם של הצבא והוגדל מספר החיילים המקצועיים הנמצאים בכשירות יותר מבעבר. נוסף על כך נוצרו הצק"גים ואוישו בתקנים שחלקם לא מתאימים לפריסה במלחמה. את ההשלכות הצבאיות למדיניות זו אנו רואים באוקראינה
לפני המלחמה עם אוקראינה התאמן הצבא הרוסי למלחמה נגד אויב מוסכמי, ובה בעת ניסה ליישם לקחים שנלמדו במלחמות מקומיות. ב־24 בפברואר 2022 הוא פעל באופן שונה מאימוניו ומהכנת הכוחות. תהליך בניין הכוח הרוסי יצר כוח שיודע לפעול רק בשני תרחישים בינריים, ולכן חוסר הגמישות בבניין הכוח הוביל יחד עם סיבות נוספות הקשורות בהפעלת הכוח לתוצאות לא טובות בתחילת המלחמה
מאמר חדש במלאת שנה למלחמת רוסיה-אוקראינה / הקשר ההדוק בין הלחימה נגד תאוות הנפש והלחימה באמצעות הקרבת הנפש בחודש רמצ'אן / הגותו של ז'ומיני על המלחמה העממית / יום האישה הבין לאומי: חוויותיהן של תומכות לחימה הנמצאות ב"חדר משלהן" במרחב הלחימה / הרצאתו של סא"ל (מיל') ד"ר תומר סימון בכנס שדה הקרב העתידי השני
על פעולה מבצעית במנהרות כחוויה, ומעבר מלוחמה הרואית ללוחמה פוסט־הרואית ובחזרה / 56 שנים לקרב הרומני / מלחמת לבנון השנייה – האם הייתה כישלון מתחילתה ועד סופה? / מדוע למרות המוטיבציה הגבוהה והעובדה שמיטב היחידות, המפקדים והציוד לקחו חלק בלחימה, היה ההישג המבצעי ביבשה רחוק מלהשביע רצון? / השיח המקצועי בדרג המג"ד והלקחים שיש ללמוד ולהעביר מאחד לאחר
לכל התרחשות שאירעה בגזרת הגדוד התאמנו והוכשרנו בעבר. לצד זאת, החיכוך עם האויב יצר סביבה מבצעית שאליה נדרשנו להסתגל במהירות. פעולתו של גדוד 202 במבצע "צוק איתן" מדגימה באופן ברור כי היצמדות לתורה ולעקרונות הנלמדים בצה"ל, בשילוב תהליך הכנות יסודי ומקצועי ולכידות יחידתית, יכולים להביא להצלחה בשדה הקרב
עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נכנס המושג חוסן לאומי לסדר היום הציבורי. ד"ר ראובן גל ממוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון, ולשעבר ראש ממד"ה, מסביר מה זה חוסן לאומי, מה מרכיב אותו ולמה הוא חשוב בכלל ובתקופת מלחמה בפרט
ד"ר ראובן גל ממוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון ולשעבר ראש ממד"ה, מסביר בריאיון ל"קול המערכות" על הסיבות שמניעות לוחם להסתער בשדה הקרב