מציג עמוד 4 מתוך 47 תוצאות
שכלול כוח המחץ - כיווני התפתחות לתמרון היבשתי הרב־זרועי
ההימנעות מהפעלתם של הכוחות המתמרנים בעימותי העשורים האחרונים שחקה את כשירותם, אך לא פחות מכך את רוחם ואת הביטחון ביכולתם. יש לסגל חשיבה אחרת - שינוי משמעותי במבנה, בארגון ובאופן הפעלתם של כוחות היבשה, כדי להכינם כראוי לאתגרי העימותים הבאים
בזמן שישנת: חומרי הרדמה כנשק אל־הרג
השימוש בחומרי הרדמה הפך בעשור האחרון לנשק לכל דבר. יש לצפות כי בעתיד ייעשה בו שימוש נרחב בעימותים א־סימטריים, באירועי טרור ובמהומות
לחימה בטרור: לקחים מסרי לנקה
באמצעות אימוץ שיטות הפעולה של הגרילה והפעלתן בעוצמה רבה נגדה הצליחה סרי לנקה לחסל צבאית בתוך זמן קצר את הנמרים הטמיליים
מבצע "שומר החומות": ניתוח האסטרטגיה הצבאית והמלצות להמשך
מבצע "שומר החומות" הוביל לפגיעה משמעותית ביכולות הצבאיות ובמערכי הפו"ש של החמאס והג'האד האסלאמי. עם זאת, כל עוד בוחרת ממשלת ישראל לשמור על מדיניות ההרתעה (תחת מעבר למדיניות הכרעה), על צה"ל להציע לדרג המדיני שינוי במסגרת המדיניות הקיימת
קלאוזביץ עדיין רלוונטי לצה"ל
המלחמה משתנה תדיר, הן בעצימותה, הן בהיקפה והן באמצעי הלחימה שמופעלים במהלכה. מנגד, טבע המלחמה נותר כשהיה. ציטוטים מן הספר "על המלחמה: מדריך קצר לקלאוזביץ" מלמדים עד כמה נותרה הגותו רלוונטית, ועד כמה היא נטועה בתפיסת ההפעלה העכשווית של צה"ל
שמונת העקרונות של לוחמה אורבנית, ומדוע אנו חייבים לשנות אותם
מכיוון שצבאות מודרניים אינם מבינים לעומק את התקפת העיר, ולא רואים בה לוחמת עמדות מבוססת שטח, הם מיישמים את העקרונות, הכלים והשיטות של לוחמת תמרון מבוססת אויב - הנשענים על תמרון וכוח אש. בסופו של דבר, אי הבנה בסיסית זו מובילה לחורבן של ערים שלמות, בניין אחר בניין
במיוחד משום שאין לחימה כעת, חשוב ללמוד על פני הקרב
מפקדים, במיוחד בצבא יבשה, נדרשים להוביל כוחות לשטח שבו, לרוב, לא היו. מוטל עליהם לדמיין כל העת, על בסיס מודיעין וניסיון מבצעי, מה יהיו מאפייניו ואתגריו של שדה הקרב שבו יילחמו
רמה נוספת של ניידות במלחמה
מספרו של ליוטננט־קולונל ג'ון גאלבין עולה כי יוזמה והתקפיות הם ערכים מובילים בכוחות המוטסים. ניכר גם כי חולשתם המובנית של הכוחות המוטסים באמצעי לחימה ובעוצמת אש מחייבת אותם לנצל עד תום את יתרון ההפתעה, ולחתור במהירות למגע לפני שיתאושש האויב
בין הצפון והדרום: המתח בין הזירות בעיצוב מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
בסוף שנות ה־80 של המאה הקודמת, נמצאה ישראל במתח בין המענה לאנתפאדה הראשונה בזירה הפלסטינית ובין הגברת המעורבות האזורית של איראן עם הקמתו של חזבאללה בדרום־לבנון, ולא זיהתה את ההתהוות החמורה בלבנון. הפעם, לתחושתי, השכלנו לפעול אחרת