על תבניות מחשבה: מגפת הקורונה וכחול לבן

ניתוחי תרחישים, "משחקי מלחמה" ותוכניות מגירה למצבים שונים הם כלים חיוניים שתפקידם לעמת את המחשבה מול מגוון רחב של אפשרויות ומצבים

הסכנה בהגבלה של פיתוח מערכות מבוססות בינה מלאכותית לצרכים צבאיים

עם החששות המבוססים והלא מבוססים מהפוטנציאל העתידי של מערכות הנשק האוטונומיות מבוססות הבינה המלאכותית והאופנה הרווחת בחלק מהמדינות והתעשיות להתרחק מתחום זה, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיות "הג'נטלמן של המזרח־התיכון"

אחרי 30 שנה: לקחי מלחמת המפרץ בהתמודדות עם מגפת הקורונה

מלחמת המפרץ שהתרחשה לפני כ־30 שנים, ומשבר הקורונה שאותו אנו חווים בימים אלה, הציבו ומציבים לישראל ככלל ולצה"ל בפרט אתגר מסוג חדש - מענה לעורף שלא באמצעים הצבאיים המסורתיים. יש לקבל את ההחלטה היחידה הרלוונטית למצב מסוג זה - הכרזת מצב הג"א והעברת הסמכויות לצה"ל

בניית מערך העורף לכלל מצבי החירום, היום שאחרי

אירוע הפנדמיה צריך לשמש פעמון אזהרה למקבלי ההחלטות ברמה הלאומית, ולהביא למיסוד הנושא החשוב הזה בצורה שתתאים לכל מצבי החירום. ההצעה החדשה המוצגת כאן משנה את כללי המשחק, בנויה על ראייה כוללת מערכתית ותאפשר בנייה של היערכות נכונה לאתגרי החירום השונים

מה מתפשט מהר יותר: וירוס הקורונה או פייק ניוז?

במצבים של חירום שבהם יש אי ודאות ודאגה רבה של הציבור, מופצות ידיעות שקריות רבות ודיס־אינפורמציה. עלינו לפעול כבר היום לשיפור המודעות, ההבנה והחינוך של הציבור בתחום זה, ולהכין את הגופים הרלוונטיים להתמודדות עם האתגר

בזמן שישנת: חומרי הרדמה כנשק אל־הרג

השימוש בחומרי הרדמה הפך בעשור האחרון לנשק לכל דבר. יש לצפות כי בעתיד ייעשה בו שימוש נרחב בעימותים א־סימטריים, באירועי טרור ובמהומות

קל באימונים, נס בקרב

לנוכח ביטול פלוגות המסייעת בשריון על המג"ד ומח"ט השריון להיות הגורם המחליט על פיתוח כוח האדם ועל שמירת הכשירות, ואחריותו של הפיקוד הבכיר לבוא חשבון עם מפקד שריון שמועל בתפקידו ולא שם את פלוגת הסיוע הקרבי שלו באותו מקום ובאותה חשיבות כמו פלוגות הטנקים שלו

על ממשל ומשילות במערכת הגרעין בישראל: עיון היסטורי ראשוני

מקרה הגרעין הישראלי הוא חריג וייחודי יותר משל כל אומה גרעינית אחרת. במרכזו העובדה כי ישראל נתפסת מזה שנים כמדינה השישית לפתח, לייצר ולהחזיק במאגר גרעיני מחד גיסא, והיא היחידה מבין כל תשע המדינות הגרעיניות המסרבת לאשר או להכחיש את מעמדה הגרעיני מאידך גיסא. האנומליה הישראלית בולטת הן ביחס למשכה, מתחילת שנות ה־60 של המאה ה־20 עד היום, והן ביחס לעוצמת הדבקות במעמד הדואלי. מאמר זה מתמקד בלימוד ההיסטוריה של ממלכת הסוד הגרעינית על־פי ציר יחסי צבא-אזרחות ומשילות, וגורס כי למדיניות העמימות הישראלית יש לא רק השלכות דיפלומטיות אלא גם מעשיות

הברכה והאימה בביאולוגיה מודרנית

על הגמישות