הכרעה אסטרטגית בתנאי מדינת ישראל

מטרת־העל הלאומית של ישראל היא להגיע לדרקיום בשלום עם העולם הערבי תוך אבטחת האינטרסים שלה. צה״ל צדך לסייע להשגת מטרה זו בימי שגרה ובמלחמה כאחת

תולדות הלחימה הכימית - לקחים ברמה האסטרטגית

סף החשיבה האסטרטגית

המערכה ביא דראנג ועיצוב אופיה של מלחמת וייטנאם

בסתיו 1965 ניסה צבא צפון וייטנאם מהלך אסטרטגי רחב במטרה לאחד את וייטנאם. את מערכת הבלימה ניהלו האמריקנים בעמק יא דראנג, והיא הסתיימה בתבוסה גדולה של הצפון וייטנאמים. הלקחים שהפיקו האמריקנים מהמערכה הזאת עיצבו את האסטרטגיה שלהם בווייטנאם למשך חמש השנים שלאחר מכן

נפילת הפנטום

מייד לאחר שהפנטומים הראשונים החלו להיקלט בחיל האוויר, הם הפכו לכוח היחיד שתקף מטרות בעומק מצרים ואת המערכים של טילי הקרקע-אוויר שלאורך התעלה. התוצאה הייתה שהם סבלו משיעורי שחיקה בלתי נסבלים, בעוד שאר חיל האוויר וצה“ל צפו בקרב בחוסר מעש. אי-מיצוי הכוח הוביל לתבוסה אסטרטגית של ישראל במלחמת ההתשה. כך הפך הפנטום לעושר השמור לבעליו לרעתו

הקרב על נפח

הסיפור של גדוד 93 ושל רן גוטפריד בקרב על נפח הוא עדות ממקור ראשון למחיר ההפתעה במלחמת יום הכיפורים. ההפתעה הייתה לא רק במישור האסטרטגי – עצם פרוץ המלחמה – אלא התבטאה היטב גם ברמה הטקטית

המרכיב האווירי בעימות נמוך העצימות

אופיו של הכוח האווירי הופך אותו לכלי אידאלי לניהול מוצלח של מלחמת התשה דוגמת זו שבה אנחנו נתונים זה יותר משנה מול הפלסטינים : ביכולתו לקיים רצף של פעילות בלי להיקלע להתשה, להעתיק במהירות מאמצים מגזרה לגזרה, לשמור כל הזמן על רמת החיכוך הרצויה ולפגוע בידיוק נמרץ ביעדים הנבחרים בלי לגרום לנזקים סביבתיים

מבצע "רביב"

המבצעים הגדולים של הכוחות המיוחדים מבית גלי צה"ל ומערכות מחבר בין סיפורי קרב עוצרי נשימה לתיאוריה צבאית כדי לשפוך אור חדש על המבצעים שעיצבו את האתוס של צה"ל. בפרק השישי: מבצע "רביב". לאחר תום מלחמת ששת הימים החלו אירועים רבים ואלימים שיקבלו את השם: מלחמת ההתשה. חזית מלחמה זו הייתה תעלת סואץ, כאשר הגדה המזרחית שלה מוחזקת על ידי צה"ל והמערבית בידי המצרים. חילופי המהלומות בין הצדדים, שרצו להישאר מתח לסף המלחמה, התאפיינו בשורה של מבצעים נועזים ומלאי דמיון. מבצע "רביב" היה אחד היצירתיים ביותר שבהם. בפרק ננסה להבין בעזרת מפקד כוח השריון במבצע, אלוף (מיל') יעקב לפידות, מה הוביל את צה"ל לצאת למבצע הזה, מה עבר על הכוח בשטח ומה היו תוצאותיו. נשוחח גם עם בוריס דולין, מומחה לביטחון בין־לאומי ומחבר הספר "חומת סואץ", שעוסק במעורבות של ברית המועצות במזרח התיכון בימי מלחמת ההתשה. נשמע ממנו על המלחמה שהסובייטים ניהלו מול ישראל באותן השנים, איך השפיע עליה מבצע "רביב" וכיצד הפעילות הסובייטית עיצבה, בסופו של דבר, את מאזן הכוחות במלחמת יום הכיפורים

הפתעה אסטרטגית

"הפתעה אסטרטגית בעתיד היא דבר כמעט בלתי נמנע עם כל הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, אך אין זה פותר מאחריות את אנשי המודיעין" יורם שוויצר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי בריאיון ל"קול המערכות". מה בין המתקפה של חמאס ב־7 באוקטובר לפיגוע הטרור ב־11 בספטמבר ולמלחמת יום הכיפורים? מה ידעו, מה לא ידעו ואיך אפשר היה למנוע אותן?

פשיטה – דשדוש לתכלית

הצורך לשחוק מערכים גדולים של האויב מחייב פעולה בסדר כוחות גדול, למשך זמן ממושך. מערכה סדורה של פשיטות חוזרות ונשנות, בכוחות גדולים, עשויה להקנות לנו חלק מהיתרונות המבצעיים והמורליים הגלומים בפעולה קרקעית רחבת היקף, בלי לשלם מחירים מדיניים ופוליטיים הנגזרים מכיבוש המרחב