המלחמה שאחרי המלחמה הבאה

המלחמות מהסוג החדש יהיו עימותים ממושכים שמטרתם לשנות את פני היריב בתהליך איטי. ההתפתחות הזאת מחייבת שינוי עמוק באסטרטגיית הביטחון הישראלית

הכוח האווירי לאן?

ישראל משקיעה הון רב בבניית חיל אוויר גדול וחזק אף שיעילותו פוחתת בעימותים שבהם היא מעורבת ב-30 השנים האחרונות - נגד ארגונים לא מדינתיים שתפיסת הלחימה שלהם היא טרור של טילים ושל רקטות נגד אזרחים. בתנאים הפוליטיים שישראל בחרה לדבוק בהם - הפעלת כוחות אוויר נגד אותם הארגונים מסבכת אותה שוב ושוב בזירה הבין-לאומית. האתגר של חיל האוויר הוא לשמור על הרלוונטיות שלו באמצעות גיבוש תפיסות הפעלה חדשות ומימושן

השימוש במודלים לבניית יחידות בזרוע היבשה

האם לבנות יחידות לוחמות חדשות לפי מודלים קבועים או בהתאם למשימות הספציפיות שמיועדות לאותן היחידות? לכל אחת מהדרכים האלה יש יתרונות וחסרונות. בזרוע היבשה מנסים ליהנות משני העולמות: לבנות יחידות לפי מודלים קבועים ולהתאים אותן בכל פעם למציאות המשתנה

בהם יותר מכול

להיות תותחן

וייטנאם מלחמת 10,000 הימים

ביקורת ספר: Command Culture / Jorg Muth

היינו רוצים ליצור סטנדרט בידע המקצועי על־פי רמת הקצין - היסטוריה צבאית וידיעת התו"ל - כדי לחצות את הקו מקצין שממלא את תפקידו, לקצין שהטמיע במהלך ההכשרה את מגוון הכלים והאמצעים שהעמידו לרשותו, ומאפשרים לו למלא את ייעודו בשדה הקרב

הקרב על סוריה הגדולה 1920-1918

סקירה: האצת חדשנות צבאית - לקחים מסין ומישראל

יש שוני מובהק בין מדינות שונות בתרבות, בהיסטוריה, באיומים, ובמטרות האסטרטגיות. שוני זה משתקף בארגון ממסדי המו"פ שלהם ובאופן פעולתם. כדאי ללמוד מן הניסיון האמריקני המתמיד לעדכן ולשפר את מנגנוני המו"פ, כיצד לא לשקוט על השמרים ולבחון את המבנה, היעדים והתקציבים של מערכת המו"פ הצבאית בהשוואה למדינות אחרות ולתעשיות אזרחיות

אבן נייר או טיל מונחה? אודות האיום הא־סימטרי

על המערכים המתקדמים של צה"ל וארגוני הביטחון האחרים בישראל כמו המודיעין, חיל האוויר והמבצעים המיוחדים, להמשיך ולעסוק בשאלה כיצד להתארגן באופן שיכפיל את האפקטיביות המבצעית שלהם. ואולם, אסור לקברניטי המדינה לסמוך עליהם באופן בלעדי