מציג עמוד 39 מתוך 2034 תוצאות
האם ניתן ללמוד מלחימת צבא סרי־לנקה ב"נמרי השחרור של טַ מיל אֵ ילָ ם" כיצד להתמודד עם טרור? הבסת ארגון טרור הנלחם בטריטוריה שלו היא משימה הניתנת לביצוע. הדרך להשיגה תהיה הצבת מטרות, פיתוח תוכניות אימון והכנה טקטית של הכוחות להשגתן. והחשוב מכול - הזיכרון כי היוזמה עדיפה תמיד על היגררות בלתי מתוכננת
גם במלחמות העתידיות יידרשו צבאות לכלכל עצמם, כל אחד מסיבותיו, על בסיס ”מודיעין לוגיסטי“. מערכת הכנות הולמת ותהליכי בניין כוח בתחום זה, יגדילו את סיכויי ההצלחה ושמירת הרציפות וההמשכיות של הכוחות הלוחמים
ספר זה מבוסס על תורת לחימה תקפה, על לקחי מבצעים ואימונים ועל מוסכמות אוניברסליות בתחום ההגנה. בימים אלה, שבהם חובת הקריאה והדיון מקבלת משנה תוקף, ראוי שספר זה יהיה קריאת חובה לדרגי המג"ד והמ"פ, וישמש בדיונים בקורסי הפיקוד ובתוך היחידות
בעבר, ההתייחסות אל הנגד הייתה כמי שמחזיק בידע מקצועי וממלא את תפקידו במשך שנים רבות. בהתייחסות אל תפקידו של הנגד החדש יש לכלול בנוסף דרישות פיקודיות. הטמעת השינוי במעמדו של הנגד ובמערכת הדרישות ממנו מחייבים גם שינוי תפיסתי נרחב בקרב מערכים אחרים, בדגש על מערך הקצונה בצה"ל
הממשקים בין תקשורת, דעת קהל, צבא ודרג מדיני עשויים לעצב את מהלך התמרון ואת תוצאותיו. לפיכך, הממשקים דורשים ניתוח וחשיבה מותאמי הקשר בכל שלב בתהליך: בעת גיבוש תוכנית התמרון, תוך כדי הלחימה ולאחריה
סיפורו של אלוף דוד מרכוס, שתרם משמעותית לצה"ל בראשית דרכו והשפיע על בניין הכוח בתחומי הארגון, תורת הלחימה, עבודת המטה וההדרכה
קצין חת"ם צריך להיות מקצועי במיצוי האש לטובת התמרון, ולא בהפעלת כלי נשק מסוים. עליו להיות במקום שיסייע למפקד המבצע למצות את האש בצורה מיטבית
בעוד קבוצת מקבלי ההחלטות בתקופה שקדמה ל־6 באוקטובר 1973 התאפיינה בדבקות בקונצפציה ובסינדרום "חשיבת היחד", הרי אין ספק שב־6 באוקטובר בבוקר התאפיינו חילוקי הדעות בקבוצה בסינדרום החשיבה המבוזרת
הצורך בהתאמה בין המעטפת המוענקת לציבור המשרתים ובין צורכי הצבא היה קיים במשך כל השנים. יש לוודא כי כלל משרתי הצבא מבינים ופועלים ברוח ערכי ההקרבה, הנתינה, השליחוּת והניצחון וממשיכים לפעול על־פי רוח צה"ל
לעומת התוכנית הרב-שנתית "גדעון" מה משמעותן של תקופה "הרואית" של מלחמות קיומיות לעומת תקופה "פוסט־הרואית" של מלחמות, אשר אינן בגדר איום קיומי, על הלכי רוח ועל תפישות בציבור בנוגע לשירות צבאי מטעמים אידיאולוגיים