התועלת שבכוח

אתגרי פיקוד ואיתנות

מסוק הקרב -מערכת נשק ייחודית בשדה המערכה

ההיסטוריה הצבאית משופעת בדוגמאות של פיתוחים טכנולוגיים מהפכניים, שהפעלתם הנכונה חייבה חשיבה חדשה ומסגרות חדשות, לרוב- בשל שמרנותו של הממסד הצבאי - משתלבים בתחילה הפיתוחים המהפכניים בתוך המסגרות הקיימות, ובשל כך אין הם מנוצלים במידה האופטימלית, המסוק הוא דוגמא לפיתוח כזה, ומאמר זה מציע דרך לניצול מושכל יותר שלו

סופה בשמי עיראק

הצבא הבריטי לאחר הרפורמות של אביב 1939

גורם הזמן עלול להכריע יותר במערכות המלחמה בעתיד הקרוב, מאשר הכריע באיזו תקופה קודמת שהיא של ההיסטוריה הצבאית

רשימות קצרות

הגנתה של פולניה, ההתפתחות הצבאית על גבולות תוניס הצרפתית ולוב האיטלקית, מבט מזרחה לים האדריאטי ופיתוח כוחות ההגנה של הודו-סין הצרפתית

לתכונותיהם הצבאיות של אוכלוסי עיראק

כידוע, יכול מספר קטן של מכונות ירייה כבדות לעכב התקדמות של יחידה צבאית גדולה במישור. לפיכך מתאימה מכונת הירייה הכבדה לסוג הקרב השני - קרב המדבר

גדוד בלחימה בשטח בנוי - סקירת הספר "סואץ אינה סטלינגרד"

מעבר להיות הספר סיפור מלחמה מרתק של מפקד המספר ממקור ראשון את מאורעות הלחימה של הגדוד שעליו פיקד במלחמת יום הכיפורים, והדיון המקצועי על לחימה בשטח בנוי, הוא יכול לנסות ולהסביר למפקדים את חוויות הקרב של מג"ד בלחימה

"אם יקרה פעם נוספת": מאורעות מבצע "שומר החומות" כמקרה של לחימה היברידית

כל הסתכלות על התרחשויות "שומר החומות" כסדרה של אירועים מבודדים היא מוטעית. אם תידחה תחילת ההיערכות, ולא יובן שמערכות בנות זמננו הן בעלות קו חזית מטושטש גם בתוך המדינה ושהבעיה היא בעיית ביטחון לאומי - הסיבוב הבא עלול לגבות מישראל מחיר גבוה הרבה יותר

לא מלחמה היברידית מצומצמת, אלא מצב מלחמה קונספטואלי

תגובה למאמרו של ד"ר יגיל הנקין על אודות הקשר שבין המושג "מלחמה היברידית" ובין האירועים האלימים הרחבים שביצעו ערביי ישראל בשטח מדינת ישראל בזמן מבצע "שומר החומות"