עיני הצבא ואוזניו: לתכונתיו של קצין ה"חקר"

אלפי שנות מלחמה במחקר המדעי

פיתוח מערכות-נשק וחקר-ביצועים

זרקור על: משחקי מלחמה והדמיות בתחום המדיני-צבאי

ריאיון מערכות - איך חוקרים מלחמה?

מהן המתודולוגיות העכשוויות לחקירת מלחמה, מיהו המפקד הכותב, האם יש הגדרה למלחמה, ואיך חוקרים אותה כשהארכיונים של הצד השני סגורים בפניך? ריאיון מערכות עם שניים מראשי מחלקת היסטוריה של צה"ל, בעבר ובהווה, שמספקים לצבא מידע חיוני על מה שהיה לצורך התנהלות עתידית

צבא ללא היסטוריה?

מחלקת ההיסטוריה של צה"ל עדיין לא פירסמה שום מחקר מוסמך שמסכם מלחמה כלשהי ממלחמות ישראל, ולעובדה זו יש השלכות של ממש על צה"ל

הקשר בין אנתרופולוגיה לבין המחקר המודיעיני

במאמר זה יוצג היבט של המחקר המודיעיני, שלדעת הכותב ראוי לתשומת לב רבה יותר מזאת הניתנת לו כיום - הצורך בהכרת תרבותו של היריב

התוצאות השליליות של המבצעים מוכווני התוצא

מפקד הפיקוד הרב-זרועי של ארה"ב מנמק במאמר הזה מדוע הוא פוסל את תפיסת המבצעים מוכווני התוצא. אחד מנימוקיו הוא שהתפיסה הזאת היא שהנחתה את צה"ל במלחמת לבנון השנייה ואחראית במידה רבה לכישלונו באותה המלחמה. לדבריו, האמונה השגויה של צה"ל באותה המלחמה שניתן לשתק לחלוטין את האויב באמצעות תקיפות מדויקות מהאוויר נגד מערכות חיוניות של האויב היא לב ליבה של תפיסת המבצעים מוכווני התוצא

ראיון מערכות: חוקרי מלחמת יום הכיפורים

במלאת 50 שנים למלחמת יום הכיפורים ביקשנו לשמוע משניים מהחוקרים המרכזיים של המלחמה את תובנותיהם על מחקר המלחמה ממרחק השנים – פרופ' אורי בר־יוסף, מומחה למודיעין ולביטחון לאומי ואל״ם (מיל') ד״ר שמעון גולן, חוקר להיסטוריה צבאית מהמחלקה להיסטוריה של צה״ל. בעוד הריאיון נערך לפרסום, פרצה מלחמת חרבות ברזל. האם המחקר של מלחמת 2023 יהיה דומה לזה של 1973?

מלחמה פוסט-הרואית

אנו חיים בתקופה שבה החשש מפני אבדות הוא השיקול העליון המכתיב את אופן הפעלת הכוחות. הדבר בלט במלחמת המפרץ ועוד יותר מכך במלחמת קוסובו. למרות זאת משקיעים הצבאות מעט מאוד משאבים במחקר ובפיתוח של אמצעי מיגון מתקדמים לחייליהם