מציג עמוד 280 מתוך 3799 תוצאות
ספר חדש יצא לאור! האוגדה הראשונה מאת בני מיכלסון / פודקסט על הפתעה אסטרטגית / מאמר תגובה למאמר "הטנק (לא) מת. עכשיו הבה נדבר על מחלקת השריון" / מאמר על הלמידה הישראלית מהניסיון הסובייטי בבנייתו ובהפעלתו של מערך אסטרטגי להגנה נגד טילים / 60 שנה למותו של "הקיסר האמריקני", דגלאס מקארתור
"למה חשוב לנו להכיר את ההיסטוריה של האוגדה הראשונה בצה"ל שהוקמה בשנות ה־50 של המאה ה־20 כדי להבין את המציאות של היום?" אל"ם (מיל') ד"ר בני מיכלסון, לשעבר ראש המחלקה להיסטוריה של צה"ל, בריאיון ל"קול המערכות" לרגל הוצאת ספרו החדש "האוגדה הראשונה" בהוצאת "מערכות". כיצד ריכז צה"ל מאמץ להשיג מטרות אסטרטגיות ומערכתיות בגזרה אחת, ומה הופך אוגדה למצליחה? התשובות בפנים
מאמר חדש על לקחים ממלחמת לבנון הראשונה ו"חרבות ברזל" / 13 שנים להפעלה המבצעית הראשונה של "כיפת ברזל" – הקשרה המבצעי, מעמדה הייחודי, התפתחות יכולותיה והמבט לעתיד / מאמר על ההכרח בשינוי עמוק בתחום היוזמה בדרג הטקטי / החסם התפיסתי המערבי בהבנת העולם המוסלמי / פודקסט בנושא מה הופך אוגדה למצליחה / 28 שנים למבצע "ענבי זעם": שיטת "שדה הקרב הריק", הסתננות ושהייה ממושכת בשטח כאשר הנשק הוא מכשיר קשר ומשקפת
לתרחיש ייחוס כמו שהתרחש ב־7 באוקטובר, לא התכוננו במעבדה הגנומית, אבל מרגע שנודע על התקפת החמאס ותוצאותיה, הפכה המעבדה לפעילה ותרמה רבות לזיהוי מהיר ויעיל של חללים. "ההחלטה להקים גוף צה״לי עצמאי הייתה נכונה בהחלט. אלו שחששו ולא ידעו אם צריך להקימה או לא, בסוף באו ואמרו תשמעו לא היינו יכולים בלעדיכם, זה נתן תשובות מעל ומעבר״. אע"ץ ראובן ברדוגו, מפקד המעבדה הגנומית, מסביר בריאיון ל״קול המערכות״ מהי המעבדה הגנומית ומדוע הוקמה, באילו אמצעים טכנולוגיים היא משתמשת ועל פעילותה בחזית המערכה לזיהוי חללי מלחמת "חרבות ברזל". המעבדה הגנומית כמקרה בוחן של בניין כוח בלחימה והקמת גוף צה"לי יש מאין
מאמר חדש שמנסה לגעת לעומק בשאלה על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על גיוס חרדים לצה"ל / מבצע "מרקור": על שימוש בכוחות עתודה, אלתור מפקדים והשפעת הלוגיסטיקה והשינוע על קרבות מוצנחים ומוסקים בעומק / שלוש שנים לסיום מבצע "שומר החומות", ותובנות שרלוונטיות גם ל"חרבות ברזל" / 15 שנים למותו של אלוף שלמה שמיר / ערב השקה חגיגי לספר האוגדה הראשונה שיצא לאחרונה בהוצאת "מערכות"
"לא בטוח שבסוף, בשורה התחתונה, שהחברה הישראלית רוצה שחרדים יתגייסו. האם היא מבינה לעומק מה יהיה המחיר לגיוס של חרדים, מה זה יעשה לצבא, לחברה? כשאנחנו פותחים את הדלת – היא פתוחה לשני הכיוונים". פרופ' אלישבע רוסמן סגנית ראש המחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן וחוקרת בכירה במרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים בריאיון ל"קול המערכות" בנוגע לשאלה מהם התהליכים שהביאו את החרדים לצאת ממעגל שירות החובה. הריאיון מגיע על רקע המאמר "על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על גיוס חרדים לצה"ל?" שהתפרסם ב"מערכות", ונוגע בהשלכות של גיוס ואי גיוס חרדים לצה"ל
"היום מדברים על סכנה שאם תהיה מערכה בצפון גורמים שיעיים ינהרו הנה. בגלל אי החיבור של שמן ומים בין הסלפיה־ג׳האדיה הסונית – שהיא האויב העיקרי שלהם – אני לא בטוח שנראה הצטרפות והתלכדות. אבל הגירוי של מוסלמים שנרצחים בהמוניהם, כפי שהם רואים באל־ג'זירה ובמקומות אחרים, והחולשה המוקרנת של ישראל, עלולה לפתות אותם להיכנס ולפעול ללא קשר לשיעה". יורם שויצר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב (INSS), מסביר בריאיון ל״קול המערכות״ על "המדינה האסלאמית" במלאת עשור להקמתה. על הרעיון, הסכנה והאיומים של ארגוני הטרור השונים בעקבותיה
הצורך לשחוק מערכים גדולים של האויב מחייב פעולה בסדר כוחות גדול, למשך זמן ממושך. מערכה סדורה של פשיטות חוזרות ונשנות, בכוחות גדולים, עשויה להקנות לנו חלק מהיתרונות המבצעיים והמורליים הגלומים בפעולה קרקעית רחבת היקף, בלי לשלם מחירים מדיניים ופוליטיים הנגזרים מכיבוש המרחב
ספר חדש יצא לאור – משהו ממני נשאר שם מאת דותן דרוק / מאמר חדש שנוגע בתפיסת ההגנה הלאומית האמריקנית על התיעוש הביטחוני, ובעיקר במשמעויות ובהמלצות לישראל / סדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק השני – על הצלחת התמרון במלחמת יום הכיפורים לעומת התמרון הכושל במלחמת לבנון הראשונה / פודקסט על "המדינה האסלאמית" במלאת עשור להקמתה / היום לפני: 108 שנים לקרב על הסום
האם עידן המידע שינה גם את הכללים הבסיסיים של תורת המלחמה? ספר זה מתמודד עם השאלה שיש לה השלכות ישירות על ביטחוננו כאן ועכשיו