הגנה אווירית במלחמת רוסיה–אוקראינה: משמעויות לצה"ל

אחת המסקנות המרכזיות ממלחמת רוסיה–אוקראינה, בדומה ללקחי מלחמת נגורנו קרבאך ותקיפות הח'ותים בתימן, היא חשיבות מערך ההגנ"א ויכולתו לשנות את אופי הלחימה. ישראל צריכה להשתמש בבסיס המידע שנצבר מאוקראינה, על כל מגבלותיו, ולהתאים את מערכי ההגנ"א ומערכי התקיפה מנגד כדי לשפר את מוכנותה לעימות עתידי

הטנק חי ובועט – הבה נדבר על נגמ"ש הלחימה

על הצורך המבצעי במשפחת רק"ם מתקדם, חדשני, במשקל בינוני, המופעל על ידי שני לוחמים מוגנים היטב, דובר רבות והיתכנותו הוכחה לפני מספר שנים. צק"ג המורכב ממשפחת כלים כזו, שפלטפורמות אוטונומיות הן חלק אורגני ממנו, הוא צוות הקרב המתאים, לצד צוותי הקרב הכבדים, להתמודדות מול האתגרים המבצעיים בצפון. תגובה למאמרו של שמואל שמואל "הטנק (לא) מת. עכשיו הבה נדבר על מחלקת השריון"

גנטיקה בחזית המערכה

לתרחיש ייחוס כמו שהתרחש ב־7 באוקטובר, לא התכוננו במעבדה הגנומית, אבל מרגע שנודע על התקפת החמאס ותוצאותיה, הפכה המעבדה לפעילה ותרמה רבות לזיהוי מהיר ויעיל של חללים. "ההחלטה להקים גוף צה״לי עצמאי הייתה נכונה בהחלט. אלו שחששו ולא ידעו אם צריך להקימה או לא, בסוף באו ואמרו תשמעו לא היינו יכולים בלעדיכם, זה נתן תשובות מעל ומעבר״. אע"ץ ראובן ברדוגו, מפקד המעבדה הגנומית, מסביר בריאיון ל״קול המערכות״ מהי המעבדה הגנומית ומדוע הוקמה, באילו אמצעים טכנולוגיים היא משתמשת ועל פעילותה בחזית המערכה לזיהוי חללי מלחמת "חרבות ברזל". המעבדה הגנומית כמקרה בוחן של בניין כוח בלחימה והקמת גוף צה"לי יש מאין

מגזין סוף השבוע - תוכן מקצועי למפקדים

ספר חדש יצא לאור: צבא ההייטק וצבא הפרשים / מאמר חדש על טכנולוגיות מפציעות ומשבשות בעולם הביטחוני / פודקסט נוסף על סיכולים ממוקדים / 79 שנים להטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסקי – על בחירת יעדים וגרעין / קול קורא להגשת מאמרים לגיליון ה־8 של חברה, צבא וביטחון לאומי / ספר לשבת בסימן 54 שנים לסיום מלחמת ההתשה

בנעליים מאובקות ובעניבה המהלכים הצבאיים והמדיניים לסיומה של מלחמת העצמאות

המלחמה בלוב - לקחים ראשונים

המלחמה בלוב חשפה שוב שדי במעט כוח אווירי ובסיוע מוגבל של כוחות מקומיים כדי להפיל רודנים, אך היא גם חשפה שנאט"ו התקשתה לגייס אפילו את מעט הכוח שנחוץ היה כדי להפיל את קדאפי. לקח חיוני נוסף הוא שהרשתות החברתיות הפכו לכאב ראש אמיתי לכל מי שאמונים על שמירת ביטחון המידע

חוזרים לסכינים ולחרבות?

במאמרו "תהליכים בבניין הכוח - איכות מול כמות" )"מערכות" 435 )טוען אל"ם ארז וינר שעל ישראל לזנוח את הפיתוח של אמצעי לחימה יקרים ותחת זאת להצטייד באמצעים זולים שנמצאים על המדף - כפי שנוהגים הסורים. הגישה שלה מטיף וינר היא מסוכנת ומבוססת על טיעונים שגויים

התשה - אסטרטגיה נוספת להשגת ניצחון

שינויים במאפייני המלחמה וכן תמורות חיוביות בחוסנה ובכושר עמידתה של ישראל מאפשרים לה להגדיל את מרחב הבחירה של אסטרטגיות המלחמה. בין היתר ביכולתה כיום - בניגוד לעבר - לבחור באסטרטגיה של צמצום המגע הישיר עם כוחות האויב, גם במחיר של התארכות המערכות

האדם שבזום ינצח? צה"ל והמרחב האפליקטיבי

אפליקציות השיחות מרחוק שהפכו לאחרונה לחלק מן השגרה בחברה בכלל ובצה"ל בפרט, יכולות להפוך להזדמנות. אם הארגון יבין את השינוי ואת המשמעות, לצד קביעה של קודים ברורים שישמרו על התנהגות צבאית גם בסביבה של עבודה ולמידה מרחוק, ניתן יהיה לצבור ניסיון ולבנות אפליקציות אחרות, מתאימות יותר לארגונים ביטחוניים ולדיונים במתכונת צבאית

ספר : המטכ"ל: כיצד הוא לומד, מתכנן ומתארגן