מבט מפוכח על מלחמה מסוג אחר

בהיעדר ניצחון ברור וחד־משמעי, במבצעים שתכליתם להשיג הרתעה יש להפריד, ככל שניתן, בין האירועים והתחושות במהלך הלחימה לבין השפעותיה בטווח הבינוני והארוך

היחידות הימיות המיוחדות

מאז ימי היוונים בעת העתיקה ועד אמצע מלחמת העולם השנייה היו מבצעים מיוחדים בים ובחופים נשקו של החלש. אולם האמריקנים - החל מ־1943 - הפכו את היחידות הימיות המיוחדות לחלק בלתי נפרד

בקייאקים לעורף האויב

בדצמבר 1942 הוציא אל הפועל כוח קומנדו בריטי את מבצע פרנקטון - אחד המבצעים הנועזים ביותר במלחמת העולם השנייה. האם התוצאות הצדיקו את המחיר?

ממחסה להשמדה

בכל המבצעים האחרונים השתמשו לוחמי הרגלים של צה"ל במבנים כדי לתפוס בהם מחסה. האויב הפך אותם לשטחי השמדה ואף מנסה לתעל את חיילי צה"ל אליהם

מנהיגות המפקד בשדה הקרב

בעקבות "צוק איתן" כותב מג"ד צנחנים על השאלה שמעסיקה מפקדי צבא משחר ההיסטוריה: כיצד נוטעים מוטיבציה בלב הלוחמים?

הפתעה טקטית היא לא תרופת פלא

באביב 1918 יצא צבא גרמניה למתקפה גדולה אחרונה בחזית המערבית והפעיל בה טקטיקת לחימה חדשנית שהנחילה לו הישגים התחלתיים גדולים, אך לא את ההכרעה

המעז מנצח

מבצע "שומר החומות": ניתוח האסטרטגיה הצבאית והמלצות להמשך

מבצע "שומר החומות" הוביל לפגיעה משמעותית ביכולות הצבאיות ובמערכי הפו"ש של החמאס והג'האד האסלאמי. עם זאת, כל עוד בוחרת ממשלת ישראל לשמור על מדיניות ההרתעה (תחת מעבר למדיניות הכרעה), על צה"ל להציע לדרג המדיני שינוי במסגרת המדיניות הקיימת

15 שנים למלחמת לבנון השנייה

חזרה לפרויקט מיוחד שנכתב במלאת עשור למלחמה, ונפרס ב"מערכות" על פני 3 גיליונות, ובו תהיות על הקשר בין אפקטיביות צבאית בזמן אמת ובין המצב הביטחוני והסכנה לצה”ל עקב אי ההבחנה בין השניים

חשיפה-תקיפה בצבא רוסיה

בשנים האחרונות נושא החשיפה-תקיפה נמצא במרכז השיח בצבאות המערביים בכלל ובצה"ל בפרט. מאמר על כוחות חשיפה-תקיפה בצבא רוסיה, והעקרונות המנחים שגובשו על־מנת לענות על השאלות: כיצד לארגן את הכוח, לבנות אותו ולהפעילו על־מנת שיחשוף את האויב ויאפשר פגיעה מהירה בו?