הפיקוד העליון

התפתחות המחשבה הצבאית במאה העשרים

קורס חובלים- מיצוי מרבי של פוטנציאל העילית

באוגוסט 1994 הונהגה בקורס חובלים תפיסת הדרכה חדשה, שהגדילה באופן משמעותי את שיעור הצוערים המסיימים את הקורס בהצלחה, וזאת בלי להתפשר כלל בכל הנוגע לדרישות המחמירות של הקורס. להגדלת שיעור המסיימים בהצלחה יש חשיבות גדולה: צוער שהשתתפותו בקורס חובלים מופסקת בשלביו המתקדמים לא רק מהווה השקעה גדולה שיורדת לטמיון, אלא גם בזבוז עצום של פוטנציאל. לאחר שצוער עוזב את קורס חובלים נותר לו בדרך כלל זמן קצר מכדי לשרת שירות משמעותי, ומדובר למעשה באי-מימוש פוטנציאל של הטובים שבמועמדים. צה"ל אינו יכול להרשות לעצמו לאבד דווקא את החבורה המצוינת הזאת

הים כעומק האסטרטגי של ישראל

חסרונו של עומק אסטרטגי וקרבת התשתיות האזרחיות והצבאיות לחזיתות השונות מהווים עקב אכילס בהגנת ישראל. בגלל תלותו של חיל האוויר בשדות התעופה הוא למעשה חיל יבשתי, החשוף להטרדות גרילה ולטילים כמו כל הכוחות הקרקעיים בישראל. המסקנה היא שעל ישראל להשקיע משאבים רבים יותר בפלטפורמות ימיות, שפיתוחים טכנולוגיים חדשנים כבר מאפשרים להן לתקוף בדיוק רב מטרות בעומק שטחו של האויב. "משימות חדשות לחיל ים חדש" זהו האתגר החדש והמרת' העומד לפתחנו

המרכיב הלאומי-פלסטיני בפעילות המסתננים 1956-1948

רוב המסתננים הערבים בין שלהי מלחמת השחרור למבצע קדש חדרו למדינת ישראל כדי להתיישב מחדש באזורים שמהם נמלטו או למטרות כלכליות - שוד, גניבה והברחות. אולם אף שהפעולות האלימות ממניעים לאומיים היו מיעוט, הן הטביעו את חותמן על התקופה כולה. לרוב הישראלים שחיו באותה עת זכורות השנים האלה כ"תקופת הפדארין" - המסתננים שחדרו למטרות רצח וחבל

לא החלפנו את הדיסקט בזמן

הייתה זאת אשליה לצפות שכוחות הביטחון הפלסטיניים יחלצו עבור צה"ל את מדחת יוסף הפצוע מקבר יוסף, ולכן הייתה זאת שגיאה להעדיף את אופציית החילוץ על-ידי הפלסטינים על פני כניסה אלימה לתוך קבר יוסף. האשליה הזאת נבעה, בין השאר, מכשלים בקונספציה, שנוצרה בעקבות החשיבה המערכתית שנעשתה בפיקוד המרכז בשנים שקדמו לעימות הנוכחי. תגובה למאמרו של תא"ל יעקב זיגדון, "קבר יוסף: לא הפקרנו- לא הסברנו" ("מערכות" 382, פברואר 2002)

רוח צה"ל ואהבת המולדת

בהכללת הרך "אהבת המומלדת" כערך יסוד גילה צה"ל את דעתו כי יש חשיבות לפיסת הקרקע הקטנה שעליה אנו עומדים, יהיו גבולותיה אשר יהיו, וכי אהבת המולדת היא אחד מיסודות השירות בצה"ל למען הגנת מדינת ישראל, המהווה בית לאומי לעם היהודי, אך גם מדינה דמוקרטית לכל אזרחיה ותושביה. תגובה למאמרו של פרופ' אסא כשר "רוח צה"ל ואהבת הארץ" ,מערכות 382, פברואר 2002

בדרך לקיפאון בתמרון

השינויים הטכנולוגיים באמצעי הלחימה בסוף המאה ה-20 העצימו את יכולות הכלים ההגנתיים העומדים לרשות הצבאות. באמצעות טילי נ"ט מתקדמים והתבצרות בקרקע יכול כוח קטן להתמודד בהצלחה נגד כוח תוקף עדיף. המסקנה שהסיק מכך צה"ל - שיש להחזיר את כושר התמרון באמצעות תמרון רגלי - היא שגויה, שכן היא לא תפתור את הבעיה. הפתרון הוא ייצור טנקים שמתאימים לשדה הקרב החדש

מבצעי "כוחות היבשה 2010" - היורש של "תורת קרב" מ-1964

תורת הלחימה של כוחות היבשה של צה"ל התבססה מאז 1964 ועד היום על ספרי "תורת הקרב". האויב השתנה, הסביבה המבצעית השתנתה, הטכנולוגיה שינתה את פניה לבלי הכר וגם מדינת ישראל וצה"ל עברו תמורות מרחיקות לכת, אבל "תורת הקרב" נותרה בעינה יותר מ-45 שנה. עכשיו יוצא סוף-סוף לאור יורש מעודכן ל"תורת הקרב" - "מבצעי כוחות היבשה"

אין קואליציות שמחות

לפני 600 שנה - ביולי 1410 - נערך אחד הקרבות החשובים בתולדות אירופה של ימי הביניים: צבא פולני-ליטאי הביס את הצבא של המסדר הטבטוני. הניצחון הושג בראש ובראשונה הודות למהלך צבאי מבריק של הצבא הליטאי, אולם את ההיסטוריה של הקרב הזה כתבו בעיקר פולנים, ואלה המעיטו בערך חלקם של הליטאים בניצחון. התוצאה: אי-אמון וחשדנות בין שני השותפים שלחמו יחדיו