מציג עמוד 254 מתוך 3962 תוצאות
קוסובו שימשה כמעבדה לניסוי כלי נשק והוכיחה פעם נוספת את עליונותה הטכנולוגית של ארה"ב לא רק על מדינות עולם שלישי דוגמת יוגוסלביה - דבר שהוא מובן מאליו - אלא אף על בעלות בריתה המערביות. למשל, חילות האוויר האירופיים לא היו מסוגלים לבצע תקיפות במזג אוויר גרוע בלילה, ולבדם הם לא היו מסוגלים לנהל את המערכה האווירית
בגלל הרצון שלא לסכן טייסים נעשה במלחמת קוסובו שימוש נרחב במל"טים מסוגים שונים, שביצעו מגוון רחב של משימות. הישגי המל"טים בקוסובו נתנו תנופה גדולה להמשך פיתוחם הן בארה"ב והן באירופה
במשך 78 הימים, שבהם הרסו מטוסי נאט"ו גשרים, שדות תעופה ובתי זיקוק בסרביה, וחיפשו לשווא -מגובה של שלושה ק"מ - טנקים יוגוסלביים חבויים בין גבעות קוסובו, נטבחו באין מפריע לפחות 10,000 גברים נשים וילדים אלבנים. מעשי הטבח ההמוניים, האונס הביזה והשריפות נמשכו עד שלא היה כבר כמעט מה לשרוף או לטבוח בכפרים ובשכונות של האלבנים. רק אז הודיע נשיא יוגוסלביה, מילושביץ', שהוא נכנע
השילוב שבין "אומנות המלחמה", הקשורה לאישיותו האינטלקטואלית של הקצין, קריטי להישגיו בשדה הקרב. יש להשקיע בשניהם על בסיס הניסיון ההיסטורי שהצטבר לאורך אלפי שנים
מבנה המערך הלוגיסטי בדרג הנפרס נגזר ממבנה הכוח, מתורת הלחימה וממתאר המערכה הצפוי בזירה. המערך צריך להיות "תפור" לצרכים הצפויים ולתנאים שבהם יש לספר צרכים אלה. סוגיית המבנה של המערך הלוגיסטי בדרג הנפרס מתבטאת בשיבוץ "העוגנים הלוגיסטיים"- עוגן זירתי, עוגן ביניים ועוגן יחידה- ברמות השונות של ניהול הלחימה
מרבית ההכשרה שעובר מפקד ביחידות השדה בצה"ל נוגעת לתפקידי לחימה ופיקוד ומסמיכה אותו לפקד על אימונים קשים ביותר. באופן פרדוקסלי בהכשרתו חשוף המפקד מעט מאוד ללימודי המגבלות הפיזיולוגיות של האדם. מאמר זה הוא חלק מפרויקט "המכונה האנושית" ,שנועד לחדד בקרב הגורמים הפיקודיים את הצורך בהכרת מגבלותיו הפיזיולוגיות של החייל ובהתאמתו לתנאים שאליהם הוא נחשף
שדה הקרב העתידי אינו מונופול של שום קצין או פרשן צבאי. אף אחד מאלה עדיין לא השתתף בו, והתחזיות באשר לאופיו, למיקומו ולכלי הנשק שיופעלו בו אינן רלוונטיות כיום. אולם קציני צה"ל הדנים בו חייבים לפתח כלי חשיבה שלפיהם צה"ל חייב לנצח באותו שדה קרב בכל מקרה ובכל מצב ולא לרמוז אפילו כי "כלל לא ברור איזה צד ינצח בו"- כדברי אל"ם דורון מינרט במאמרו "משריון למיכון אווירי" (מערכות 370, אפריל 2000)
שני חוקרים מנפצים את אחד המיתוסים של מלחמת העולם השנייה - מיתוס הניצחון הסובייטי המוחץ על הגרמנים בקרב פרוחורובקה, שנחשב לשיאה של מערכת קורסק ושהתפרסם כקרב השריון הגדול ביותר בהיסטוריה
האחריות המבצעית קשורה בעיקר למשימה במובנה הרחב: לתכנון, לביצוע, להשגת ההישג הנדרש ולשימור הכוח. האחריות המבצעית אינה כרוכה בשאלות אשמה וענישה - כל עוד אין מדובר בהתרשלות או בעברה פלילית. להפך, המנוף להתנדבות וללקיחת אחריות הוא הידיעה כי מותר לטעות, וכי תנאי הלחימה אינם מאפשרים ביצוע מושלם בכל משימה ומשימה
כמו בשנים 1973-1967 כך גם היום בונה צה"ל כוח יבשתי, הנותן משקל יתר לטנק על חשבון יתר הכוחות המסתערים והמסייעים. להמשך ההישענות על הטנק כמוביל התמרון העיקרי עלולה להיות השפעה שלילית על תוצאות ההתמודדות העתידית שאליה נערך צה"ל