מציג עמוד 248 מתוך 9126 תוצאות
המטוס הוא אומנם בסך הכל "משאית אווירית" הנושאת את החימוש אל אזור המטרה, אולם בניגוד לטיל הבליסטי, המטוס גם מביא אל אזור המטרה את הטייס שיכול לקבל החלטות בהתאם למציאות שנגלית לעיניו - תגובה למאמרו של ח"כ ד"ר יובל שטייניץ "טילים, רבותיי, טילים" ("מערכות" 404-403 , דצמבר 2005)
בביקורתו על ספרו של אלישיב שמשי " איפה אני נמצא לעזאזל?" ("החוקר התברבר בשטח" , מערכות 406) עוסק אל"ם משה גבעתי בהשוואה בין זוטות מחקריות לשם הוכחת טענותיו. בכך שהוא מחטיא את הסוגיה העיקרית האמורה להטריד חוקר מקצועי: מדוע באמת קרה מה שקרה? אל"ם גבעתי מתעקש להתעלם מהכישלונות הרבים בניהול המערכה על החרמון ומסתפק בכך שהוא מכנה אותו "קרב גבורה" - וכך יוצא שהוא זה החוטא למחקר ההיסטורי ולא שמשי
הטעויות השוליות שחושף אל"ם (מיל') משה גבעתי בספרו של אלישיב שמשי "איפה אני נמצא לעזאזל" אינן פוגמות במסקנה המרכזית של הספר . יתר על כן , מסקנתו של גבעתי כי מחלקת ההיסטוריה צריכה לאשר כל מחקר המתפרסם במערכות היא מקוממת ומסוכנת
צליפה אינה רק נשק הטרדה, כפי שרבים טועים לחשוב, אלא יכולה להיות נשק הכרעה. לרשות הצלפים עומדות כיום מערכות צליפה מודרניות, שרמת הדיוק שלהן מדהימה. המאמר סוקר את החשובות שבהן
השינויים הדרמטיים בסביבה האסטרטגית והאופרטיבית של סוריה מספקים לצבא סוריה חלון הזדמנויות ייחודי לעדכן את הדוקטרינה הצבאית שלו באופן שעשוי לאתגר את הנחות העבודה הקיימות בצה"ל בנוגע לתפיסת האיום וכתוצאה מכך גם בנוגע לתפיסת ניהול המערכה בזירה הצפונית
בעוד שכלי החשיבה הפוסט-מודרניים מתאימים מאוד לניתוח התופעות שמאפיינות את העימותים של המאה ה-21, כגון טרור המתאבדים, הם אינם מתאימים לגיבוש פתרונות צבאיים קונקרטיים
את הלחימה נגד הטרור מעזה מנהל צה"ל בשיטת הלחימה מנגד, ואילו את הלחימה נגד הטרור ביהודה ושומרון הוא מנהל בשיטת המגע הישיר . בעוד הטרו בעזה משגשג, הרי ביהודה ושומרון הוא מרוסן למדי. די בכך להוכיח את יתרונה של הלחימה במגע ישיר למיגור טרור וגרילה
מדיניות הקיצוצים הנכפית על צה"ל פעם אחר פעם מאלצת אותו לוותר על שירותיהם של אנשי קבע בגילאי הביניים שתיכננו להישאר בצבא עד גיל פנסיה. מדובר בתהליך שעלול להיות הרסני גם למפוטרים וגם לארגון. במאמר מוצגת מדיניות השחרורים שגובשה בחיל הים ואשר ממזערת את הנזקים למפוטרים ומגבירה את עוצמת הארגון
בשנים האחרונות הופך החלל אט אט באופן טבעי לממד לחימה בפני עצמו, הממד הרביעי. התפתחות היישומים הצבאיים בחלל נזקקת לא רק לטכנולוגיה ייחודית, אלא גם למענה מתאים בתחומי הדוקטרינה, האסטרטגיה והארגון. כדי להשיג יתרון על פני יריבים יש צורך להקדים ולפתח את המענה הזה עוד לפני שיבשילו אמצעי הלחימה ויגיעו לשדה הקרב
פריצות הדרך בתחום המיקרו-לווינים והשיגור האווירי מאפשרות להיעזר בחלל גם בלחימה ברמה הטקטית. עם זאת חשוב לבחון ביסודיות ובזהירות את יחסי העלות- תועלת של התפיסה החדשנית המוצעת במאמר במאמר ולבחור את דרך מימושה המיטבי