מבצעי למידה בפתיחת מלחמה

המנהרות ההתקפיות במבצע "צוק איתן" הן דוגמה נוספת לפער שבין ידיעה מוקדמת של בעיה מבצעית לבין הבנה מערכתית שלה. המענה לפער טמון בפיתוח היכולת ללמוד במהירות בתחילת העימות כדי להשתפר בהמשכו

מרחבים של פחד מפני טילים ורקטות

המפה של מרחבי ההתרעה שפירסם פיקוד העורף במהלך מבצע "צוק איתן" המערבי והצפוני. רק שלום או הרתעה יציבה יוכלו להחזיר שיקולים גיאוגרפיים- עלולה להיות הגורם המרכזי שמעצב בעתיד הקרוב את ההתיישבות בנגב כלכליים לפיתוח הנגב

התגוננות מפני כטב"מים

במאמר שהתפרסם באחרונה בכתב עת של משרד ההגנה הרוסי מודים המחברים שמערך הנ"מ של רוסיה יתקשה לגלות ולהשמיד כטב"מים מערביים מתקדמים ומצביעים על כיווני פיתוח לפתרון הבעיה

עשתונות 2: חדשנות פרדיגמטית בצה"ל?

עשתונות 5: ההתקפה הקיברנטית - קווים משפטיים לדמותה

עשתונות 4: השלכות התגרענותה של איראן על 'הסדר הגרעיני העולמי'

פרק ראשון: חיסון קוגניטיבי כהכנת הגורם האנושי ללחימה

פתרונות חלקיים לבעיות אמיתיות

סא"ל גיל נוחמוביץ מצביע על בעיות רבות שפוגעות בהתקדמות המקצועית של קציני מטה, אבל הפתרונות שהוא נותן לא תמיד ישימים | תגובה למאמר "האתגרים שבפיתוח קציני מטה", גיליון 447

בשביל הלמידה: מיומנויות למידה בהכשרת בכירים

במכללות של צה"ל (המכללה לביטחון לאומי ופו"ם) חייבת הלמידה להיות מטרה העומדת בפני עצמה ולא רק תהליך המלווה הקניית ידע צבאי או כל ידע אחר

ניהול סיכונים לפי גישת בן־גוריון

ב־1953 נטל ראש הממשלה דוד בן־גוריון חופשה של 7 שבועות כדי לנתח לעומק את מצבה של ישראל. התוצאה היא מסמך מכונן שכתב ושעומד בסטנדרטים המודרניים ביותר של תוכנית לניהול סיכונים. בן־גוריון מצביע בו לא רק על האיומים שניצבים בפני ישראל אלא גם על ההזדמנויות שעשויות לנטרל את האיומים האלה