מציג עמוד 236 מתוך 2451 תוצאות
הלחימה המתמשכת באזורי יהודה ושומרון מעמידה בפני המפקדות שם אתגר מיוחד לגבי יכולתן לתכן לטווח ארוך. המאמר הזה מציג מודל שפותח באוגדת איו"ש לתכנון משולב לטווח הקצר ולטווח הבינוני-ארוך. תהליך כזה מאפשר לארגון להגיב במהירות על שינויים מיידיים בסביבה ובמקביל לעצב את עתידו
הלקח הצבאי הוא כמעט תמיד בחירה בין אלטרנטיבות, וההכרעה הסופית נעשית על-ידי הסמכות הבכירה, שאינה חסינה מפני שגיאות וביקורת - תגובה למאמרו של אל"ם (מיל) יעקב צור ("האם השכיל צה"ל להפיק את לקחי מלחמותיו וליישמם ? " מערכות 379-378 ספטמבר 2001)
הפקת הלקחים הלקויה בצה"ל נובעת מהתרבות הישראלית, אשר צה"ל היה, הינו ויהיה חלק בלתי נפרד ממנה. מדובר בתרבות ה"סמוך",ה"אני הטוב מכולם" וה"למה מי אתה שתגיד לי איך צריך לעשות את הדברים". תגובה למאמרו של אל"ם (מיל) יעקב צור "האם השכיל צה"ל להפיק את לקחי מלחמותיו וליישמם?" (מערכות 379-378 ,ספטמבר 2001)
תפיסת ההגנה הלאומית האמריקנית על התיעוש הביטחוני מוכיחה כי רק מאמץ מתוכלל ומתוזמר, הכולל רגולציה אגרסיבית ומימוש החקיקות, עתיד להצליח. דא עקא, האתגרים העומדים למימושה של התפיסה בארצות הברית רלוונטיים במידה רבה לישראל. יש להידרש לדיון במידת העצמאות ב"שרשרת הערך" של חומרי הגלם ותשתיות כחול־לבן, לשם מימוש עצמאות מרבית של התעשיות הביטחוניות
״בניגוד לחמאס, חזבאללה אינו ארגון קטן וחלש. לא ניתן להגיד שהוא אינו מורתע מישראל, אך ההרתעה היא הדדית. הצד החזק, כלומר ישראל, מהסס לחרוג ולעלות מעבר לרף הסלמה מסוים. פה לחלוטין הם ריסקו את כל כללי המשחק ולכן אנו מגיבים בהתאם. כללי המשחק נשברו ב־7 באוקטובר. צה״ל מראה הישגים יוצאי דופן בלבנון, מחסל אנשים ומפקדים בכירים, דברים שלא העזנו לעשות ב־30 השנים האחרונות״. ד״ר דניאל סובלמן, מהמחלקה ליחסים בין־לאומיים באוניברסיטה העברית ועמית מחקר באוניברסיטת הרווארד, בריאיון ל״קול המערכות״ על כללי המשחק של העימותים הא־סימטריים באזורנו. מדוע יש כללי משחק? מדוע שישראל תסכים ליצור כללי משחק?
קריסת מגדלי התאומים חשפה מחדלים אמריקניים חמורים בשורה של תחומים, והמאמר הזה בוחן שלושה מהם: המודיעין, האסטרטגיה וההתכוננות לפיגוע המוני. בתחום המודיעין נחשפו ליקויים מהותיים בתו"ל, בעבודת המטה, בארגון, בהכשרה, במחקר ובפיתוח. האסטרטגיה של ארה"ב ללחימה בטרור חסרת נחישות, עקביות ותכליתיות בהתייחסות הן לארגוני הטרור והן למדינות הנותנות להם חסות. באשר להכנות לקראת פיגוע המוני - אלה היו בלתי תכליתיות ונועדו בעיקר "להצטלם יפה"
הפרה מהותית של הסכם שלום בין שתי מדינות - למשל באמצעות הכנסת כוחות גדולים לאיזור חיץ שאמור להיות מופרז - יוצרת למדינת הסטטוס-קוו בעיה קשה: אם תגיב ביד רכה מדי, היא עלולה להזמין מעשי תוקפנות נוספים, ואם תגיב ביד קשה מדי, היא עלולה למוטט את ההסכם, שבהמשך קיומו היא מעוניינת. המאמר הזה מסביר כיצד ניתן לפתור את הדילמה הזאת באמצעות פעולות בעלות "מקדם הפיכות גבוה" - דהיינו פעולות שגובות מחיר מהצד התוקפן, אך בלי לדרדר את המצב בהכרח למלחמה
בשיח הציבורי הישראלי נשמעת מדי פעם האמירה כי אין מענה צבאי לאיום הטרור. אכן באילוצי הסביבה האסטרטגית שבה אנו פועלים, ובהתחשב במאפייני העימות המוגבל, ניתן לומר כי אין פעולה צבאית סופית שתגדע באחת את מכלול מרכיבי איום הטרור. אולם לא בכך מדובר. הפעילות הצבאית מיועדת בהקשרי עימות אלה גם להגן מפני האיומים, גם לסכל את יכולת הפעולה וההתארגנות של גורמי הטרור וגם - אם לא בעיקר - ליצור באמצעות הפעלת הכוח את האפקטים המערכתיים ואת המגמות האסטרטגיות שבהם יעוצבו גבולות הדיון המדיני ותכניו
המצב המשפטי הנוכחי אוסר על מפקדים לפעול בניגוד להמלצתו של רופא צבאי, חוץ מאשר במקרים חריגים ביותר ויוצאי דופן ביחידות מיוחדות. במצב הזה ישנה בעיה, שכן בעוד שהצבא מטיל אחריות מוחלטת על המפקד ביחס לכל שמתרחש ביחידתו, הרי שבתחום הסמכויות הוא מגביל אותו. כותבי המאמר מציעים רפורמה, שבמסגרתה יותר למפקדים לסטות מהמלצות רופאים, אם נימוקי ההמלצה הם מבצעיים (השתתפות החייל החולה תפגע בביצוע המשימה). אולם גם במסגרת הרפורמה המוצעת אסור יהיה למפקדים להתעלם מהמלצות רופאים, שמבוססות על הנמקות רפואיות (השתתפות החייל תפגע בבריאותו)
תפקידו של קצין המודיעין - על פי העמדה המסורתית - הוא לתאר את המציאות אצל האויב ולאחר מכן לעמוד מהצד כשהמפקד או הקברניט מתכננים את המהלכים הצבאיים או המדיניים. על פי העמדה המודרנית, תפקידו של הקמ"ן הוא להשתתף באופן פעיל בתכנונים האופרטיביים. המאמר הזה מציג עמדה שלישית, שלפיה על הקמ"ן ללוות את התכנונים האופרטיביים באופן רצוף בתפקיד של היועץ לענייני האויב