עוברים על כל גבול

מפת המזרח התיכון, שעוצבה לפני כ־100 שנה בסדרה של הסכמים בין צרפת לבריטניה, משתנה בימים אלה לבלי הכר: מדינות לאום רבות מתפוררות, ואת מקומן תופסות ישויות מדיניות המבוססות על דת, על שבט, על מוצא אתני ועל שפה

מבצעי למידה בפתיחת מלחמה

המנהרות ההתקפיות במבצע "צוק איתן" הן דוגמה נוספת לפער שבין ידיעה מוקדמת של בעיה מבצעית לבין הבנה מערכתית שלה. המענה לפער טמון בפיתוח היכולת ללמוד במהירות בתחילת העימות כדי להשתפר בהמשכו

הסקאד שהרתיע את ישראל

בעוד שישראל ביצעה במהלך מלחמת יום הכיפורים הפצצות אסטרטגיות נגד יעדי תשתית בסוריה, היא נמנעה מכך במצרים. הסיבה: החשש מתקיפת גמול של המצרים באמצעות טילי סקאד

הנשק החם של התנ"ך

הרובה והאקדח הם מילים שמצויות בתנ"ך, אך כמובן לא במשמעותן היום

נגיעתה של ההיסטוריה לצבא: נקודת מבטו של נחת אמריקני

מתוך "העבר כפתח דבר - חשיבותה של ההיסטוריה לתחום העיסוק הצבאי" (עורכים: מארי ויליאמסון וריצ'רד הארט סינרייך), מערכות, מודן ואמ"ץ תוה"ד, 2014

פרק שלישי: "אחרַי" בשגרה — הנעת פקודים לביצוע משימות

שלטון הידע

מאחר שצה"ל הוא המקור הכמעט בלעדי של ידע ביטחוני לממשלה, עליו ללמוד כיצד ליצור ידע רלוונטי לרמה האסטרטגית והמערכתית

בניין הכוח בצה"ל לקראת המלחמה

בתקופה שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים הכפיל צה"ל את כוחו. מאמץ עצום הושקע בבניין הכח המסתער והמסייע, וזו הייתה אחת הסיבות המרכזיות לכך שצה"ל הצליח להתאושש במהירות מהפתעת 6 באוקטובר ולעמוד בפרץ

כוח המוח

לא מכבר צוין יום השנה ה־60 לפטירתו של אלוף יצחק שדה. זו הזדמנות לחזור להגותו הבלתי קונוונציונלית שתרמה תרומה גדולה לניצחון צה”ל במלחמת העצמאות ולתקומתה של מדינת ישראל

חורים בהשכלה

ההכשרה של קציני צה“ל לוקה מאוד בחסר - במיוחד בתחום של הבנת ההשפעה של הטכנולוגיות החדשות על שדה הקרב. תגובה למאמרו של סא“ל ד“ר עדו הכט “המקצוע הצבאי - בין מקצוע אקדמי למקצוע צבאי“ בגיליון 445