לא קורבנות שווא
תחקיר מרתק על פרשה שהסעירה את דעת הקהל בישראל מעלה שוב את השאלה כיצד צריך צה"ל להתמודד עם תאונות אימונים. על ספרו של עמרי אסנהיים, צאלים, הטראומה של סיירת מטכ"ל, תל-אביב, כינרת זמורה-ביתן, 2012
מציג עמוד 218 מתוך 3363 תוצאות
תחקיר מרתק על פרשה שהסעירה את דעת הקהל בישראל מעלה שוב את השאלה כיצד צריך צה"ל להתמודד עם תאונות אימונים. על ספרו של עמרי אסנהיים, צאלים, הטראומה של סיירת מטכ"ל, תל-אביב, כינרת זמורה-ביתן, 2012
מערכת מעיל רוח היא אמצעי להגנה על רק"ם מפני טילי נ"ט נושאי מטען חלול. לכאורה זהו נשק טקטי, אך למעשה צפויה להיות לו השפעה אסטרטגית: הוא ישנה לא רק את שדה הקרב, אלא גם את האופן שבו הקברניטים מקבלים החלטות
על אופי המלחמות של היום נאמר ונכתב הרבה. על התפתחות זהותו המקצועית של צה"ל בתגובה אליהן נכתב הרבה פחות. בחקר הסוגיה הזאת - כך נראה - עדיין יש לעשות כברת דרך ארוכה
כמעט בכל מלחמות ישראל קרה שפיקודים מרחביים פעלו בניגוד להנחיות המטכ”ל. הדבר מלמד על פערים מבניים הטבועים בממשק מטכ”ל-מפקדה ראשית
טעויות חמורות בהערכת הכוח של צבאו, בנחישותה של רוסיה ובנכונותו של המערב לסייע לו גרמו לנשיא גאורגיה להסתבך במלחמה נגד רוסיה בקיץ 2008 .זה עלה לו בחיסול חלק ניכר מצבאו ובאובדן של שטחים אסטרטגיים
ערב מלחמת יום הכיפורים נשען הממסד הביטחוני־מדיני על תפיסת התרעה שלא הייתה רלוונטית למציאות. הכישלון לפתח תפיסת התרעה רלוונטית - שהיא חלק מתורת הביטחון - רובץ לפתחנו ב־2013 לא פחות מאשר ב־1973
כיצד פיקדו בעת העתיקה על צבא שלוחמיו דיברו שתי שפות שונות? וכיצד דיברו עם אויבים? הבלשן אשר שפריר פותח מדור חדש על מקום השפה בצבא
בסקירה שכתב אל”ם )מיל‘( רז שגיא על הספר ”צאלים” )מערכות 448 ,אפריל 2013 )של עמרי אסנהיים הוא טוען שקורבנם של חמשת הנופלים בתאונה ”לא היה לשווא”. אך לפני שמעלים טענה כזאת יש לוודא שכל הכשלים המופיעים בספר טופלו והופנמו. לנו, הציבור הרחב, אין מידע שזה אכן המצב
חדשנות צבאית יכולה להיות פרי מאמץ אינטלקטואלי של הוגי דעות צבאיים בעלי חזון מרחיק לכת והיא יכולה לנבוע מתגובה לנסיבות משתנות. שני מנגנוני הלמידה האלה חשובים, אך חיוני שיתקיימו זה לצד זה ולא שהאחד יבטל את האחר. על ספרו של ד"ר דימה אדמסקי, תרבות אסטרטגית וחדשנות צבאית, תל אביב, מערכות, 2012 ;222 עמודים
בקרב החוקרים במערב התגבש קונסנזוס שלפיו השמדת הכור אוסיראק הזיקה יותר מאשר הועילה, אך זו תפיסה פשטנית: הפצצת הכור הייתה חלק ממערכה רחבה שקנתה לישראל זמן יקר, וגייסה את התמיכה הבין־לאומית שלבסוף חיסלה את האיום העיראקי