הערות למאמרים

לשון מלחמה צבא

התמרון הרב-זרועי כאמצעי בניהול הסכסוכים של מדינת ישראל

הכרעה מהירה מושגת רק באמצעות תמרון יבשתי, ולכן דווקא לנוכח האיומים המתהווים בימינו, נדרש צה"ל להעביר את המלחמה בהקדם לתוך שטח האויב כדי להכריעו שם במהירות. לשם כך צה"ל צריך כוחות מתמרנים, שמסוגלים להתגבר על כל הרכבי הכוחות שעלול האויב להעמיד מולו

חיוניות התמרון היבשתי בעימותים במזרח התיכון (זמין גם בשמע)

במפגש בין כוחות מהפכניים לבין צה"ל, אסור לוותר על התמרון היבשתי בתוך שטח חיבור רב־זרועי של האוויר, האויב, כמרכיב הכרעה עיקרי. היבשה והמודיעין ייצור תנאים לקיומו של תמרון מועיל. יש להפנות מאמץ התמרון היבשתי בצה"ל עיקרי ומשאבים לבניין כו

ורדן במלחמת העולם הראשונה

למעלה ממאה שנים חלפו מאז הקרב על ורדן, אך הקושי בעדכון תפיסות ותוכניות כאשר המציאות שונה ממה שהנחנו, קיים כמו אז גם כיום

הגנה נגד התקפה- איך שגלגל מתהפך לו

אמרתו של קלאוזביץ על עדיפותה הטבעית של ההגנה בתנאי ששני הצדדים נהנים מעוצמה ומיכולות שוות, נכונה עקרונית ברוב המצבים. ואולם, נראה שבתחומים צרים, כמו מצבים בלוחמה האווירית או מצבים בלחימה הבלתי־סדורה, יש נסיבות שמפרות אותה

מבצעי תמרון יבשתי מול מבצעי מנגד בעולם

הפולמוס סביב השאלה האם הטכנולוגיות החדישות מאפשרות לנצח מלחמות באש מנגד או אפילו באש מרחוק, ואולי ללא אש כלל, הוא מוקד הדיון המרכזי בניהול מלחמות במאה השנים האחרונות. הניסיון המבצעי מראה שנדרש התמרון הקרקעי כדי להכריע את המלחמה

האלוף הראשון בצה"ל

סיפורו של אלוף דוד מרכוס, שתרם משמעותית לצה"ל בראשית דרכו והשפיע על בניין הכוח בתחומי הארגון, תורת הלחימה, עבודת המטה וההדרכה

צה"ל של מדינה בת מאה

כיצד ייראה צה"ל בשנת 2048 לא ניתן לנבא, אך ניתן לשער שאותם יסודות ימשיכו לשרת אותו לנוכח אתגרי העתיד המשתנים

עליונות מודיעינית בעידן דיגיטלי

היטשטשות הגבולות בין הממד הפיזי לדיגיטלי תהיה המעצב המרכזי בעשורים הקרובים. מי שישיג עליונות במידע ובידע, ישלוט בתהליכים המרכזיים