"אינתיפאדת אל-אקצא": האם שוב "לא מחמיצים הפלסטינים הזדמנות להחמיץ הזדמנות"?
מבחינת הפלסטינים הניבו כל ההסכמים עד כה עם ישראל את המשך הכיבוש באמצעים אחרים, ומכאן ההתפרצות האלימה האחרונה
מציג עמוד 210 מתוך 5240 תוצאות
מבחינת הפלסטינים הניבו כל ההסכמים עד כה עם ישראל את המשך הכיבוש באמצעים אחרים, ומכאן ההתפרצות האלימה האחרונה
מוסדותינו הציבוריים על ידי מו"מ עם הממשלה והרחבת המחסנים בעזרת אשראי למסחר הסיטוני, והאגירה הפרטית - משלימות זו את זו
תפיסת ביטחון לשגרה כוללת שני סוגים של פעילות התקפית שאינה לצורך מאמץ ההגנה: תקיפות מב"ם ופעולת סיכול אלימה. העובדה שתקיפת הכור בסוריה הייתה בסופו של דבר חשאית, עלולה ליצור רושם כאילו היה מדובר בפעולת המב"ם הראשונה. עם זאת, ההיגיון הבסיסי מאחוריה היה של פעולת סיכול אלימה
"כאשר אתה נמצא במרחק של מאות ק"מ מהבית – מה שלא הבאת איתך פשוט לא קיים; מה שלא תכננת מראש או לא הכנסת מראש לתוך המערכות שלך – לא בנמצא. כשנגמרים המים, נגמר האוכל, או חלילה נגמרת התחמושת – הם באמת נגמרים. אם המטוסים לא מגיעים בזמן – אתה נשאר מול המטרה לבדך". ראיון מערכות עם מפקד מפקדת העומק ומפקד המכללות הצבאיות אלוף איתי וירוב
כיצד התכוונו הסורים להפעיל את הדרג השני המשוריין (דיוויזיה משוריינת 1) במלחמת יום הכיפורים?
אחת הדילמות המוסריות הקשות ביותר העומדות בפני חיילים ומפקדים בצה"ל היא כיצד להתמודד עם ילדים פלסטינים שגויסו לארגוני הטרור. במנהלת התיאום והקישור בשכם הנהיגו כמה צעדים ארגוניים פשוטים שמצילים חיים – גם של החיילים וגם של הילדים שמוחם נשטף והם כמהים להפוך לשהידים
המעבר מתרבות של שגרה - המתאפיינת בצה”ל בניכור, בצייתנות, בהיעדר יוזמה, בהיעדר שיתוף פעולה ובתחושה של חוסר השפעה על המערכת - לשדה הקרב אינו טריוויאלי כלל וכלל ועלול להיות הרסני בתוצאותיו. הפתרון הוא לאמץ גם בימי שגרה את התרבות הארגונית שמאפיינת עיתות חירום ושעיקריה הם הבנת המטרה, שיתופי פעולה לשם מיצוי הכוח, יוזמה והתקפיות, אומץ לב והקרבה