פרק 12: חיילים במסע הצטרפות אל הלאום היהודי: גיור עולים הרשומים כלא יהודים בצה"ל

פרק 13: השתלבות הדרוזים בצה"ל 2016 - אתגרים מרכזיים

פרק 16: סיכום וכיוונים עתידיים

סינדרום החשיבה המבוזרת בקבלת ההחלטות

בעוד קבוצת מקבלי ההחלטות בתקופה שקדמה ל־6 באוקטובר 1973 התאפיינה בדבקות בקונצפציה ובסינדרום "חשיבת היחד", הרי אין ספק שב־6 באוקטובר בבוקר התאפיינו חילוקי הדעות בקבוצה בסינדרום החשיבה המבוזרת

לקחים לצה"ל ממלחמת עולם

ארבעה לקחים צבאיים רלוונטיים לצה"ל ממלחמת-העולם הראשונה חשיבות ההקשר האסטרטגי של תוכניות אופרטיביות, תכנון אופרטיבי מבוסס על אמונות, הכישלון המערכתי של הנשק הכימי ופולחן ההתקפה, רלבנטיים לצה"ל היום כפי שהיו לפני מאה שנים באירופה

שש חטיבות או שני מיליון בני אדם?

עד שיתאפשרו תנאים פנימיים או חיצוניים לשינוי יסודי בפניה של רצועת עזה, על ישראל להמשיך להתמקד במקביל בשימור מרקם החיים של תושבי האזור לצד מניעת ההתעצמות הצבאית של חמאס

תמורות בתפישת כוח-האדם בתר"ש "גדעון" מגמות ויעדים

הצורך בהתאמה בין המעטפת המוענקת לציבור המשרתים ובין צורכי הצבא היה קיים במשך כל השנים. יש לוודא כי כלל משרתי הצבא מבינים ופועלים ברוח ערכי ההקרבה, הנתינה, השליחוּת והניצחון וממשיכים לפעול על־פי רוח צה"ל

בין ייצוב המערכת לערעור הפרט

מנקודת המבט של משרתי הקבע התוכנית הרב־שנתית "גדעון" נתפשת כהצלחה בשל היכולת שלה לספק תוכנית בת מימוש, ובשל העובדה שהוכיחה שהצבא יכול להשתנות. יחד עם זאת קיים פער בין יציבות התוכנית כולה לבין צמצום הביטחון התעסוקתי של המשרתים, שמכרסם באמון המשרתים במערכת

קצינים לוחמים בתחילת שירות הקבע ערב המלחמה

לעומת התוכנית הרב-שנתית "גדעון" מה משמעותן של תקופה "הרואית" של מלחמות קיומיות לעומת תקופה "פוסט־הרואית" של מלחמות, אשר אינן בגדר איום קיומי, על הלכי רוח ועל תפישות בציבור בנוגע לשירות צבאי מטעמים אידיאולוגיים

"הצד השני של המדבר"

מלחמת ששת הימים מנקודת המבט של החייל המצרי מלחמת ששת הימים שאליה הידרדר האזור לא הוכנה על ידי הצבא המצרי בצורה מסודרת, ואף התוכנית החלקית שנערך לפיה נהפכה עד מהרה לתוהו ובוהו. התוצאה הייתה בסופו של דבר "איש הישר בעיניו יעשה"