מציג עמוד 20 מתוך 931 תוצאות
אתגרי המפקד בלחימה בטרור בימינו
דגשים משתנים במחויבות הצבאית של ישראל, 1991-1981
כל שנות קיומה נאלצה ישראל לשאת בהוצאות ובהתחייבויות גבוהות לביטחון בשל הסכסוך הערבי-ישראלי והפניית משאבי האנוש לקיזוז העליונות של האויב. במאמר זה מובאת סיבה שלישית למצב
עיראק במשולש ־ הכוחות הצבאיים-מדיניים בעולם הערבי
כיצד ניתן לפתח חוסן ארגוני לקראת אירועי חירום ומשבר
בין אסון התאומים והקורונה. מחקר שביצע טיפולוגיה של מצבי חירום מעלה מסקנות שאותן ניתן ליישם גם במשבר הקורונה. במקומות שבהם נשמרו הכללים הנכונים לניהול האירוע - גבר הסיכוי להשגת תפקוד נכון ומלא להשגת התוצאות הרצויות
מודל פיתוח למג"ד גמיש מחשבתית
נכון יהיה לאמץ מודל המפתח מפקדים ביבשה שבו הם מבצעים תפקידי פיקוד ומטה ביחידות מחילות שונים וכן תפקידי מטה מבצעי
מצוינות טקטית מצילה חיים
תוכנית "שומר גדעון" תומכת את הרעיון המבצעי מאחורי "צק"ח גדעון" שנועד לשרת את התמרון הרב־זרועי העומד במרכז תר"ש "תנופה". גיבוש סל יכולות מגוון הנותן מענה לכל אתגר מבצעי־רפואי, משרת את יכולתנו להשלים את היעד הראשון של הרפואה הצבאית לא להשאיר פצוע בשדה
תוכנית הרפורמה "עתיד של צבא היבשה הבריטי 2020"
מסמך סקירת הביטחון והאסטרטגיה של בריטניה לשנת 2010 נוצר על־מנת להתמודד עם המשבר הכלכלי העולמי שהחל ב־ 2008 . ואולם, הרצון לחסוך יצר פערי יכולות שעל־מנת לגשר עליהם הממשלה הבריטית משקיעה יותר כסף ממה שתכננה לחסוך מלכתחילה. מהמקרה הבריטי ניתן ללמוד שהשיקול הכלכלי אינו יכול להיות השיקול המוביל בתר"ש אייל ברלוביץ', ראש תחום מחקר צבאות זרים במחלקת מת"ת, זרוע היבשה
הערכה הוליסטית של עתיד הלוחמה
ארצות־הברית תצטרך להתמודד עם שורה של דילמות אסטרטגיות הולכות ומעמיקות בעשור הקרוב, והכוח המשותף שלה יעמוד בפני סוגים שונים של עימותים שכל אחד מהם יחייב חבילת יכולות אחרת. דוח של תאגיד RAND מנתח את המגמות השונות
בין הצפון והדרום: המתח בין הזירות בעיצוב מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
בימים אלה, 20 שנים לנסיגת צה"ל מלבנון, מתהווה שיח ציבורי על אודות פעילות צה"ל ברצועת הביטחון וכן בנוגע להליכי קבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית. נראה כי בסוף שנות ה־ 80 של המאה הקודמת, נמצאה ישראל בבעיה אסטרטגית דומה – מתח בין המענה לאנתפאדה הראשונה בזירה הפלסטינית ובין הגברת המעורבות האזורית של איראן עם הקמתו של חזבאללה בדרום־לבנון. באותם ימים התמודדה ישראל בעיקר עם האנתפאדה הראשונה, ולא זיהתה את ההתהוות החמורה בלבנון. הפעם, לתחושתי, השכלנו לפעול אחרת.