מסביר ומפרש

נגיש ומתעניין

"לטפס מן הבאר": התמודדות עם אירוע משברי

האתגר: משבר הוא אירוע שבו בנקודת מפנה משמעותית קיימת תחושת חוסר במשאבים פנימיים הנדרשים כדי להתמודד עם השינוי. אפשר לתאר שני סוגי משברים: אקוטי – נקודתי, בעל עוצמה גבוהה ומידת ניבוי נמוכה; כרוני – אירוע מתמשך בעל עצימות בינונית או נמוכה. משבר יכול להיות ברמת הפרט, הצוות, הארגון ואף החברה כולה, ובשעה שברמת הפרט הסממנים למשבר קלים יותר לזיהוי וכוללים אספקטים פסיכולוגיים, פיזיולוגיים, קוגניטיביים והתנהגותיים, הרי שברמת הארגון הם קשים יותר לזיהוי וכוללים אספקטים כמו שינויים במבנה ובחלוקת העבודה בארגון, אובדן אמון בפיקוד, ושינויים באופני התקשורת בתוך הארגון ובין הארגון לסביבתו החיצונית.

מה הסטורי של צה"ל

מהפכת המידע משנה כל היבט בחיינו וצה"ל איננו יוצא מן הכלל. התעלמות מהתנהלות משרתי צה"ל במרחב הרשתי או הסתפקות בהנחיות עמומות לא יעלימו את הבעיה, אלא ייצרו משברים של ממש. פקודות מטכ"ל, העוסקות בנושאים החל בשימוש בטנק ובמטוס וכלה באורך התספורת וצבע הלק, אינן שלמות ללא כללי מותר ואסור ברשתות החברתיות

כעוף החול: שובה של סוריה של בשאר אל־אסד לליגה הערבית

שובה של סוריה לליגה הערבית הוא צעד חשוב בדרכה לזכות מחדש בהכרה ובלגיטימציה ערבית. עם זאת, הוא נעדר בינתיים משמעות מעשית. בעבור ישראל נותרה סוריה מדינה חלשה התלויה באיראן, בחזבאללה וברוסיה להישרדותה. עם זאת, שיפור במעמדה האזורי והבין־לאומי עשוי לפגוע בעתיד הרחוק בחופש הפעולה הכמעט מוחלט שממנו נהנתה ישראל, ולחייבה לחפש אחר דרכים אחרות להיאבק בנוכחות ובהשפעה של איראן בגבול הצפון

דברים שרואים משם רואים גם מכאן: לקחי אוסינט מאוקראינה והשתקפותם ב"בית וגן"

אחד ממאפייניו הייחודיים של המקצוע הצבאי הוא שלרוב בעל המלאכה אינו עוסק בו רוב הזמן. על כן יש חשיבות גדולה ללימוד המתרחש במלחמות, בעבר ובהווה, לטובת אתגרי העתיד. עליית תחום האוסינט המופרט – מהמלחמה באוקראינה ועד "בית וגן" בג'נין – כמקרה בוחן

הלוחמה הפסיכולוגית של חמאס

"אנשי חמאס צוידו במצלמות גו פרו ומצלמות ראש ומצלמות גוף. למי שלא היה את זה – היה טלפון נייד שבעזרתו צילמו. המטרה הייתה להשתמש בצילומים הללו כדי לשתק מפחד את האויב". ד"ר רון שלייפר, חוקר לוחמה פסיכולוגית מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, מסביר בריאיון ל"קול המערכות" על התרבות החמאסית, על לוחמה פסיכולוגית במלחמת "חרבות ברזל" ומה שעומד מאחוריה

מגזין סוף השבוע של מערכות - 26 באוקטובר 2023

המגזין השבועי של "מערכות" ממשיך במתכונת שונה על רקע מלחמת "חרבות ברזל". והפעם: פודקסט עם ד"ר רון שלייפר בנושא לוחמה פסיכולוגית / תפקיד המפקד בהתאוששות מאירועים קשים / הגדרת האויב בלחימה בטרור וסוגיית הפגיעה בבלתי מעורבים / פודקסט עם ד"ר מיכאל מילשטיין על הדור הצעיר של עזה. מה היה חלקו במתקפה של 7 באוקטובר ולאן פניו בעתיד? / מאמר בן 55 שנים שכתב מוטה גור על לש"ב ולקח קרבות ירושלים שכוחו יפה גם לימינו / השפעות הדדיות בין התמרון הצבאי והחברה האזרחית "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים ומאחל החלמה לפצועים

קול קורא להגשת מאמרים לפרסום בגיליון מספר 8 של כתב העת "חברה, צבא וביטחון לאומי"

בקיץ 2024 יצא לאור הגיליון המורחב השישי–שביעי של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי, המשותף לאגודת חוקרי צבא-חברה בישראל ולהוצאת מערכות. אנו מזמינים כותבות וכותבים להגיש מאמרים לגיליון הבא. בגיליון יתפרסמו מאמרים וביקורות ספרים. יתקבלו בברכה מאמרים העוסקים בכל הנושאים כעולה מכותרת כתב העת, דוגמת: תמורות ביחסי צבא וחברה; היבטים ארגוניים, כלכליים, תרבותיים וחברתיים של צה"ל וארגוני ביטחון נוספים; תקשורת, צבא וביטחון; מלחמה ומוסר; פוליטיקה ותקשורת; צבא ומגדר; צבא ודת; יחסי דרג צבאי ודרג מדיני; תהליכי קבלת החלטות בתחום הביטחון; התעשיות הביטחוניות; ייצוגי צה"ל בקולנוע, בספרות ובאמנות; החזית האזרחית והגנת העורף

לאן נעלמה האחריות?

בגלל השאיפה לשלמות והחשש מכישלונות נוטים היום המפקדים לפקח באופן הדוק על הפקודים שלהם. הפקודים הפנימו את המציאות הזאת ונמנעים לרוב מלנקוט איזשהו צעד בלי לקבל את אישור המפקדים שלהם. את המציאות הזאת של פיקוח צמוד מחד גיסא ושל תלות מוחלטת מאידך גיסא מאפשר הטלפון הסלולרי