מציג עמוד 195 מתוך 2451 תוצאות
"החות'ים מבקשים להפוך את עצמם לשחקן שאי אפשר להתעלם ממנו בכל מציאות עתידתית בתימן. הם אמנם אחת הזרועות של התמנון האיראני, אבל יש להם אג'נדה תימנית. הם גם אנטי סעודים מובהקים, ולכן תימן הופכת להיות שטח הפקר של רעיונות שונים שעושים מלחמה בשם שחקן אזורי או גלובלי. כל זה קורה במדינה כושלת שבה איראן נכנסת לתמונה". פרופ' עוזי רבי, ראש מרכז דיין באוניברסיטת תל אביב ומחבר הספר "תימן: אנטומיה של מדינה כושלת", בריאיון ל"קול המערכות" על האיום החדש מתימן
"אם בעבר היינו רגילים לראות אוגדות, דיוויזיות שעושות תמרונים עם טנקים והמשקפת הייתה נותנת לך את המודיעין הכי מעמיק, הרי שהיום אנחנו מדברים על 'האויב הנעלם'. זהו אויב שאתה לא רואה אותו והוא נמצא בעמדת יתרון - הוא רואה אותנו ראשון, הוא מגן ואנחנו תוקפים, הוא נסתר ואנחנו נעים". אלוף (מיל') גיא צור, לשעבר מפקד זרוע היבשה, על אחד האתגרים המרכזיים של הלוחמה בשטח בנוי, על עקרונות הלש"ב ומה השתנה בתפיסה מאז 7 באוקטובר
"אפשר להמשיל את זה לציפור בעלת שתי כנפיים, ששתיהן אוכלות מאותו מקור איראני". לפני כמה שנים יצא לאור בהוצאת "מערכות" הספר לקסיקון חמאס. מחבר הספר, ההיסטוריון וחוקר חמאס גיא אביעד, "מעדכן" בשיחה ל"קול המערכות" את הערכים בלקסיקון, סוקר את התפתחות התנועה בשנים האחרונות ומדגיש את ההבדלים בינה ובין הג'האד האסלאמי
"כבר לפני מספר שנים נשא יחיא סנואר נאום שבו גילה שחמאס מסוגל לירות אל עבר גוש דן במשך חצי שנה. ללמדך שחמאס מוכן מראש למערכה ממושכת עם ישראל, וצריך לקחת את זה בחשבון". ההיסטוריון וחוקר חמאס, גיא אביעד, בריאיון ל"קול המערכות" שבו הוא משרטט את דיוקנו של מנהיג חמאס, על ההיכרות העמוקה שלו עם ישראל ומה שמניע אותו.
"במשך שנים יצרנו מול חמאס מערכת שקופה. חמאס למדו אותנו: את מגדלי התצפית, איך אנחנו אוספים מודיעין, מה חושף אותו ומה לא. הם למדו אפילו את הגדר היטב, את המכשול העילי והמכשול התחתי וכל מרכיב בהגנה שלנו שקוף מבחינתם. מה שראינו פה זו קריסה מוחלטת של ההגנה". אלוף (מיל') יאיר גולן, לשעבר סגן הרמטכ"ל, בריאיון ל"קול המערכות" על הלקחים המיידים שצריך להפיק, גם לרמת הדרג הטקטי הלוחם, על תפיסת ההגנה של צה"ל בעזה
אנו חיים בתקופה שבה החשש מפני אבדות הוא השיקול העליון המכתיב את אופן הפעלת הכוחות. הדבר בלט במלחמת המפרץ ועוד יותר מכך במלחמת קוסובו. למרות זאת משקיעים הצבאות מעט מאוד משאבים במחקר ובפיתוח של אמצעי מיגון מתקדמים לחייליהם
למרות הטלת מצור ואמברגו כלכלי על עיראק ולמרות שבועות של מתקפה בפצצות חכמות, באמצעות כוחות מיוחדים ובאמצעי לחימה מגוונים אחרים, נשארו הכוחות העיראקיים בכווית שבעה חודשים לאחר פלישתם לשם. היו אלה הכוחות המשוריינים שניצלו את יכולת התנועה, המיגון ועוצמת האש כדי להוציא את צבא עיראק מזירת הלחימה
כל זרוע בצבא ארה"ב משמרת בקנאות את עצמאותה ומעכבת בנייה של כוח רב-זרועי אמיתי. העובדה שהכוחות האמריקניים השיגו ניצחונות מוחצים במלחמת המפרץ ובמלחמת קוסובו מפריעה להם להבחין בליקויים הבסיסיים שחשפו מלחמות אלה באופן הפעלתם
הנשק המדויק, שבאמצעותו ניתן לתקוף מטרות איכות בכל העומק המערכתי, מחייב תורה צבאית חדשה, שתאפשר לנצלו במורה המיטבית, בהעדר תורה כזאת הוא יאבד את ערכו- ממש כפי שהטנקים היו חסרי ערך אצל הצרפתים והבריטים בשלבים הראשונים של מלחמת העולם השנייה, משום שלא גובשה עבורם תורת הפעלה מיוחדת, אלא הם פוזרו כאמצעי עזר בין יחידות החי"ר
במאמרו "טנק המרכבה- מכשול לקרב המשולב" (מערכות 373, נובמבר 2000) טוען אל"ם יהודה וגמן כי אין זה סביר להשקיע הון בפרויקט ה"מרכבה" ולהזניח את כל הגורמים האמורים לסייע לטנקים -בעיקר חי"ר וארטילריה. הוא כמובן, צודק, אך הפתרון שהוא מציע לקוי. במקום לפגוע בפרויקט ה"מרכבה" ולדרדר את כוח הטנקים של צה"ל ,יש להעלות את החי"ר ואת הארטילריה לרמה של טנקי ה"מרכבה"