התקדמות ורדיפה, בעורף הארמיה השלישית

שדה הקרב העתידי במזרח התיכון

גבולותיה של ארץ ישראל הולכים ונסגרים במערכים אורבניים צפופים. הדבר מחייב תורת לחימה חדשה המדגישה הרבה יותר את פלטפורמות הלחימה האוויריות והימיות על חשבון הפלטפורמות היבשתיות

האם לקחי קוסובו מבשרים ירידה בלחימת התמרון המסורתית ביבשה?

המערכה על קוסובו אמנם הוכרעה באמצעות אש בלבד וללא תמרון, אך אין ללמוד מכך שדרך זו יוכרעו כל המערכות גם בעתיד

הכוח האווירי לשנות האלפיים

הפעלת אש בצורה יעילה מהאוויר היא במקרים רבים חסכונית יותר ואפקטיבית יותר ממהלך קרקעי. עלינו לבנות כוח אווירי, המסוגל להגיע למטרות האסטרטגיות של האויב

ניצול החלל והשפעתו הטקטית והאסטרטגית ברבע הראשון של המאה הבאה

לפני שמדברים על לייזרים רבי עוצמה ליירוט לוויינים בחלל - פיתוח שצפוי בעתיד הלא רחוק - חשוב להבין שעדיין לא מוצה עד תום הפוטנציאל הצבאי של הרבה מן הפיתוחים שכבר קיימים בשוק

פיתוח הידע

על מנת להסתגל לשינויים המהירים שיאפיינו את התחום הצבאי בראשית המאה ה-21 חייב יהיה צה"ל להיות "ארגון לומד" במובן העמוק של הביטוי

מלחמה קונוונציונלית מתוחכמת

הרכבתן של טכנולוגיות חדשות על מרכיבי כוח קיימים ועל דוקטרינות קיימות אינה יוצרת "מהפכה בעניינים צבאיים". כדי להשיג מהפכה כזאת יש צורך בשינויים קיצוניים באסטרטגיה ובטקטיקה, בסגנון הלחימה ובמבנה הכוח

מרכבה - חוד הפלדה

במקום הגישה המסורתית, הרואה בטנק מערכת שמייצגת סינתזה של יסודות המיגון, הניידות ועוצמת האש, מתוכנן טנק "המרכבה" על פי גישה חדשה

50 שנות הרתעה ישראלית לקחי העבר ומסקנות לעתיד

יציאת מצרים וסוריה למלחמת יום הכיפורים נתפסת ככישלון הבולט ביותר של ההרתעה הישראלית. המחבר מציע מסגרת מיון לארבעה סוגי הרתעה על פי מטרותיה

שימוש ואי שימוש במודיעין

ההפתעה של לוחמי השריון הישראלים מהופעת טילי הסאגר, כמו גם כישלונו של המודיעין הישראלי להתריע כראוי על מלחמת יום הכיפורים לא נבעו ממחסור במידע אלא מאי ניצולו הראוי של מידע שהיה זמין