העימות העיראקי-ישראלי 2000-1948

הפריסה העירונית המודרנית- שינוי פני המערכה

גדוד 52 של חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות תש"ח - 1948

עיצוב המרחב ועיצוב המערכה בהתנתקות

כל אחת מהנסיגות שביצע צה"ל בעשורים האחרונים הייתה אירוע בפני עצמו. לכל נסיגה היה ביטוי ייחודי בהיגיון המערכתי והאסטרטגי שאפיין את המהלך. הריאיון הזה מתמקד בהתנתקות

העורף הוא החזית

מלחמת לבנון השנייה ומבצע "עופרת יצוקה" הוכיחו שהעורף הוא יעד מרכזי של אויבי ישראל ושעמידות העורף היא מרכיב מרכזי בעוצמה הלאומית. לכן יש מקום להצעה שלשלושת מרכיביה של תורת הביטחון הישראלית - הרתעה, התרעה והכרעה – יתווסף עוד מרכיב: התגוננות

עכשיו ובימים האחרים

שלוש פעמים הוטל על צה"ל לפעול נגד קבוצות גדולות של אזרחים ישראלים: בפרשת אלטלנה, בפינוי חבל ימית ובהתנתקות. המאמר בוחן כיצד התמודדו המפקדים עם חיילים שהתקשו לבצע את המשימות מסיבות אידיאולוגיות ומהי הדרך להניע חיילים כאלה במשימות דומות הצפויות להם בעתיד

בנקודת הכובד מצביאות בחזית התעלה במלחמת יום הכיפורים

הרמטכ"ל הראשון יוצא לאור

ספרו החדש של מרדכי נאור, "הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי" (מערכות והוצאת מודן, תשע"ב) מסביר את סוד קסמו של דורי בעיני בן־גוריון בפרט ובעיני בני דורו בכלל

לקחים ממג״ד למג״ד

הכותב קורא לשיח מקצועי בין מפקדים מכהנים לבין עמיתים ופקודים בעבר ובהווה

תכנית הלימודים במכללה לביטחון לאומי – מה צריך ללמוד?

בבית ספר לטיסה מלמדים לטוס, בבית הספר להנדסת מכונות מלמדים לבנות ולתחזק מכונות. האם בבית הספר לביטחון לאומי מלמדים לעשות ביטחון לאומי?