מציג עמוד 175 מתוך 3691 תוצאות
בחורף של 1939–1940 תקפה ברית־המועצות (168.5 תושבים) את פינלנד (3.6 מיליון תושבים) כדי להשתלט על שטחים אסטרטגיים ולהפוך אותה לרפובליקה עממית סובייטית. בעזרת תורת לחימה טובה, הכנות דקדקניות והרבה נחישות הצליחו הפינים לבלום את הצבא האדום במשך יותר משלושה חודשים ולהסב לו אבדות כבדות. בסופו של דבר אומנם איבדה פינלנד שטחים, אבל שמרה על עצמאותה
השאלה מה מניע חיילים להילחם מעסיקה את המחקר הפסיכולוגי והסוציולוגי זה זמן רב. מחקר שנערך בקרב לוחמים שהשתתפו ב"עופרת יצוקה" שופך אור על הנושא ומצביע על נקודות הבדל ודמיון בין לוחמי הסדיר ללוחמי המילואים בשאלה הזאת
ממחקרים שנעשו לאחר מלחמת לבנון השנייה מתברר שמ"כים כמעט לא שימשו מפקדי כיתות בפועל בלחימה. המאמר מסביר מדוע זה קרה, אילו מחירים כבדים משלם צה"ל בשל כך, ומה יש לעשות כדי שבצה"ל שוב יהיו מפקדי כיתות
כל הצבאות במדינות הדמוקרטיות מתחבטים בשאלה איזה דפוס של יחסים ליצור עם התקשורת. הגישות נעות בין מתן חופש פעולה מפוקח לעיתונאים לבין הדרה מוחלטת שלהם מזירות הלחימה. המאמר בוחן את הגישות השונות וממליץ על הדרך המועדפת
המפקדים מבזבזים אנרגיה רבה על ניסוח הרעיון המבצעי, שאמור לגלם את התחבולה, גם אם הם לא הגו תחבולה כלשהי. חמור מכך: הניסוח היצירתי מחליף לעיתים את עצם תכנון התחבולה. הפתרון: להפוך את ניסוח הרעיון המבצעי לרשות
פיתוח של אמצעי לחימה מצריך זמן רב ומשאבים עצומים - כספיים ושל כוח אדם. ברגע שמחליטים ללכת בכיוון מסוים, מוותרים למעשה על הרבה כיוונים אחרים בגלל מגבלת המשאבים. מכאן שלבחירת הכיוון הנכון יש חשיבות קריטית