חי"רניקים מברזל
הטמעת רובוטים ביחידות החי"ר אינה דומה להטמעה של אמצעי לחימה אחרים. הסיבה: המפקדים עדיין אינם מכירים כראוי את האמצעי החדיש הזה ולכן אינם יודעים כיצד להפיק ממנו את התועלת המְ רבית
מציג עמוד 173 מתוך 3601 תוצאות
הטמעת רובוטים ביחידות החי"ר אינה דומה להטמעה של אמצעי לחימה אחרים. הסיבה: המפקדים עדיין אינם מכירים כראוי את האמצעי החדיש הזה ולכן אינם יודעים כיצד להפיק ממנו את התועלת המְ רבית
הכנת הכוחות ללחימה בהתאם למשימות הצפויות להם היא משימתו המרכזית של הצבא בעיתות רגיעה. את הכוחות מביאים לרמת המוכנות והכשירות הנדרשת באמצעות אימונים. כדי שהאימונים יהיו יעילים, דהיינו יאפשרו לכוחות להשיג את משימותיהם המבצעיות, עליהם להיערך בסביבה הדומה ככל הניתן לזירת הלחימה הצפויה
בחורף של 1939–1940 תקפה ברית־המועצות (168.5 תושבים) את פינלנד (3.6 מיליון תושבים) כדי להשתלט על שטחים אסטרטגיים ולהפוך אותה לרפובליקה עממית סובייטית. בעזרת תורת לחימה טובה, הכנות דקדקניות והרבה נחישות הצליחו הפינים לבלום את הצבא האדום במשך יותר משלושה חודשים ולהסב לו אבדות כבדות. בסופו של דבר אומנם איבדה פינלנד שטחים, אבל שמרה על עצמאותה
השאלה מה מניע חיילים להילחם מעסיקה את המחקר הפסיכולוגי והסוציולוגי זה זמן רב. מחקר שנערך בקרב לוחמים שהשתתפו ב"עופרת יצוקה" שופך אור על הנושא ומצביע על נקודות הבדל ודמיון בין לוחמי הסדיר ללוחמי המילואים בשאלה הזאת
ממחקרים שנעשו לאחר מלחמת לבנון השנייה מתברר שמ"כים כמעט לא שימשו מפקדי כיתות בפועל בלחימה. המאמר מסביר מדוע זה קרה, אילו מחירים כבדים משלם צה"ל בשל כך, ומה יש לעשות כדי שבצה"ל שוב יהיו מפקדי כיתות
כל הצבאות במדינות הדמוקרטיות מתחבטים בשאלה איזה דפוס של יחסים ליצור עם התקשורת. הגישות נעות בין מתן חופש פעולה מפוקח לעיתונאים לבין הדרה מוחלטת שלהם מזירות הלחימה. המאמר בוחן את הגישות השונות וממליץ על הדרך המועדפת
המפקדים מבזבזים אנרגיה רבה על ניסוח הרעיון המבצעי, שאמור לגלם את התחבולה, גם אם הם לא הגו תחבולה כלשהי. חמור מכך: הניסוח היצירתי מחליף לעיתים את עצם תכנון התחבולה. הפתרון: להפוך את ניסוח הרעיון המבצעי לרשות