השניות האתית של הדיון בהצדקות לאלימות הצבאית בחברה בישראל

ביקורת ספר: ענת שטרן, לוחמים במשפט: השיפוט הצבאי בישראל במלחמת העצמאות

ראיון מערכות – על עומק מערכתי ועומק פיזי

"כאשר אתה נמצא במרחק של מאות ק"מ מהבית – מה שלא הבאת איתך פשוט לא קיים; מה שלא תכננת מראש או לא הכנסת מראש לתוך המערכות שלך – לא בנמצא. כשנגמרים המים, נגמר האוכל, או חלילה נגמרת התחמושת – הם באמת נגמרים. אם המטוסים לא מגיעים בזמן – אתה נשאר מול המטרה לבדך". ראיון מערכות עם מפקד מפקדת העומק ומפקד המכללות הצבאיות אלוף איתי וירוב

אמנעה באמצעות כוחות יבשה

המגמה בצה"ל היא לפתור את הבעיות המבצעיות באמצעות אש מנגד ועל־ידי שימוש נרחב בכוח אווירי. צריך לזכור כי לכוח זה יש גם מגבלות, ולכן על הפיקוד הבכיר בצהל בכלל ובזרוע היבשה בפרט לחשוב על פתרונות לבעיות המבצעיות גם באמצעות כוחות קרקעיים

הכנת הקהילה הכפרית לרעידת אדמה

תוכניות להיערכות אסטרטגית במצבי חירום בקנה מידה לאומי, טובות ככל שיהיו, נוטות לעיוורון כלפי מרכיב הקהילה ברמת האיכויות הספציפיות שלה. ארגוני הסיוע צריכים להעניק דחיפות לקהילות שאִם תתרגש עליהן רעידת אדמה הדבר – יחולל נזק חמור שבעתיים בשל מאפייניה. היכולת של החברה לפתור בעיות אינה תלויה רק במוכנות נפשית וביכולת הלוגיסטית, אלא גם במשאבים האצורים בה

כשירעדו אמות הסיפים: ארגוני חירום חרדיים וההתמודדות עם רעידות אדמה

הואיל ולכוחות פקע"ר השונים יש קושי מהותי בניהול מרחב אזרחי כאוטי באירועי חירום רבי־נפגעים, נחוצה הסתייעות בארגונים ומתנדבים מקצועיים או מקצועיים למחצה בקהילות מובחנות. כדי שניתן יהיה למקסם את שלל היכולות של הקהילה החרדית, חשוב לפתח משנה סדורה שתְתַכלל את היכולת להפעיל את כלל הארגונים ונציגי הקהילות ברמה המקומית

אחריות משותפת – מדריך היערכות למצבי חירום עבור אנשים עם מוגבלות שמיעה

בקרב אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, הקשיים והאתגרים התפקודיים, הפסיכולוגיים וההתנהגותיים במצבי חירום, ובהם רעידת אדמה, רבים יותר מלציבור הרחב. יש חשיבות שהרשויות צריכות לייחס להכרת הצרכים הייחודיים בשגרה, כדי שניתן יהיה להציל חיים בחירום

תוכנית היערכות חברתית־רגשית חסינה לרעידת אדמה

היערכות חברתית־רגשית להתמודדות עם אירועי קיצון ומשברים היא גורם קריטי ביכולת ההתאוששות והחזרה לתפקוד של האוכלוסייה. המאמר מציג מתודולוגיה המבוססת על תורת פער-ידע לבניית תוכנית היערכות חברתית־רגשית, שממקסמת את החוסן מול אי הוודאות באירוע קיצון של רעידת אדמה

לאיזון בפיתוח מחשבתנו הצבאית

מטרת מאמר זה היא לנסות לבחון את תהליך התפתחות המחשבה הצבאית בצבאנו אגב ניתוח הגורמים המעצבים אותה ולעמוד על השתקפותה בהתהוות תורת הלחימה שלנו

מחשבות לבעיית התכנון הצבאי

יש לומר ברורות: התכנון הצבאי איננו בגדר מדע מדויק: אין הוא דומה לאחד המדעים הטכניים, אף לא לתכנון בשטח טכני מובהק