מציג עמוד 164 מתוך 2505 תוצאות
מאז מלחמת לבנון הראשונה כל מלחמותיו של צה"ל הן נגד ארגונים שאינם מדינות. מדובר במלחמות בעלות אופי השונה ממלחמות בין מדינות: אין בהן קווי חזית, האויב הוא מאוד חמקמק, ומטרתו אינה לכבוש שטח אלא להתיש ולהטריד. צבאות של מדינות מתקשים לנצח במלחמות כאלה, אך באמצעות אימוץ דרכי חשיבה חדשות יכולים לצאת מהמצר
הרבה מהחידושים לכאורה של ההיסטוריונים החדשים בנוגע למלחמת העצמאות אינם אלא אמיתות ישנות שהיו מוכרות היטב כבר לדור תש"ח
כל אחת מהנסיגות שביצע צה"ל בעשורים האחרונים הייתה אירוע בפני עצמו. לכל נסיגה היה ביטוי ייחודי בהיגיון המערכתי והאסטרטגי שאפיין את המהלך. הריאיון הזה מתמקד בהתנתקות
המאמר מנתח את דרכי הפעולה של אט"א - הארגון שנאבק בספרד כבר יותר מ־50 שנים להשגת עצמאות לחבל הבסקים - ומנסה לקבוע אם זהו ארגון גרילה או ארגון טרור
צה"ל מייחס חשיבות עצומה לזיהוי חלליו. אחת הדרכים המדויקות והמהירות ביותר לעשות זאת היא באמצעות השוואה בין צילומי שיניו של החלל לצילומים של שיניו בשעה שהיה מטופל במרפאות שיניים. האתגר המרכזי שעומד כיום בפני מערך הזיהוי הדנטלי של צה"ל הוא עדכון כל הרשומות הדנטליות של החיילים ומחשובן
הגורם העיקרי שהניע את חיילי צה"ל להילחם בכל מלחמות ישראל, ובמיוחד ב"עופרת יצוקה", היה תחושת הפטריוטיות. אך דווקא הגורם הזה אינו מוזכר במאמר "חבר'ה זה לא הכול: המוטיווציה ללחימה ב'עופרת יצוקה'" )מערכות 430 ,אפריל 2010)
השינוי באופי הסכסוכים ובטבע המלחמות בשני העשורים האחרונים הביא לירידה בחשיבות תפקידיו המסורתיים של התמרון היבשתי של צה"ל: הסרת האיום על העורף, הכרעת צבא האויב, קיצור הלחימה וכיבוש שטח. במקומם עלה ערכם של תפקידים חיוניים אחרים של התמרון: לשמש הן מהלך משלים למאמץ האש והן מרכיב הכרחי בשבירת אסטרטגיית הלחימה של האויב. המאמר בוחן את התפקידים האלה כפי שבאו לידי ביטוי בלחימת צה"ל בעשור האחרון
הניצחונות שהשיגו האמריקנים בווייטנאם בסדרה של מבצעים גדולים במחצית הראשונה של 1967 לא תורגמו לניצחון במלחמה. מכאן עולה השאלה אם יש כלל היגיון אופרטיבי בניהול מבצעים בעצימות גבוהה במלחמה נגד גרילה
בחורף של 1939–1940 תקפה ברית־המועצות (168.5 תושבים) את פינלנד (3.6 מיליון תושבים) כדי להשתלט על שטחים אסטרטגיים ולהפוך אותה לרפובליקה עממית סובייטית. בעזרת תורת לחימה טובה, הכנות דקדקניות והרבה נחישות הצליחו הפינים לבלום את הצבא האדום במשך יותר משלושה חודשים ולהסב לו אבדות כבדות. בסופו של דבר אומנם איבדה פינלנד שטחים, אבל שמרה על עצמאותה
חיל האוויר - כמו צה"ל כולו - נקט במלחמת לבנון השנייה מדיניות של פתיחות רבה ביחסיו עם התקשורת, ואילו במבצע "עופרת יצוקה" ננקטה מדיניות מבוקרת ומאופקת יותר. אף שיש הסוברים כי חיל האוויר "יצא טוב" בשתי המערכות האלה מבחינה תקשורתית, הרי בחינה מדוקדקת מראה שלאסטרטגיה המאופקת היו יתרונות רבים יותר