לקחים מהפעלת הכוח בסב"ר במלחמת רוסיה–אוקראינה

הערך הגדול של ממד הסב"ר (בלחימה ומחוצה לה) היה ויהיה איסוף מידע חשאי, ולא הפעלת כוח. טוב נעשה אם נשמור על איזון בין השקעה ביכולות התקפיות למלחמה, ביכולות התקפיות למב"ם ובאיסוף, תוך הבנה של הערך והמגבלות של כל אחת מהתכליות

מפקדות מבצעיות בחירום: על מאפייני החוויה ודפוסי הפעולה מזווית הפסיכולוגיה הצבאית

האתגר: חוויית החירום במפקדות כוללת אחד עשר מאפיינים עיקריים ייחודיים: (1) תחושה של אי־ודאות – בנוגע לתמונת המצב בעת החירום, המסוגלות האישית, מועד סיום החירום ומצב הסיום בחירום. (2) קושי במעבר מהתוכנית לשעת חירום למימושה – עקב הקושי להיפרד מהמוכר והבטוח, תחושת הפסד ואשמה, והעמימות בנוגע לתמונת המצב ומשמעותה. (3) תופעת ה"רשומון" והקושי ביצירת תמונת מציאות קוהרנטית. (4) חוויית היתירות כאשר כמה מפקדות פועלות באותו תווך מערכתי. (5) חיכוך בין גישות מבצעיות ותרבותיות בנוגע לאופן ניהול המערכה. (6) אופי המשימה השונה היוצר פערים בין תכנון לביצוע ובין גמישות ליציבות. (7) צורך בפיצול קשב בין עיסוק בתכנון המשך הלחימה ובין ניהול הקרב, בין גזרות שונות, בין מאמצים מבצעיים שונים ובין היבטים לוחמניים של המערכה להיבטים לא לוחמניים שלה. (8) עומס רגשי רב מצד פקודים ומפקדים, גם כאשר המפקדים אינם נמצאים פיזית בשדה הקרב. (9) תחושת איום אישית וארגונית. (10) תחושת ה־Fishbowl (אקווריום) המתרחשת כאשר בעת חירום תחושת המפקדים האחראים היא כי כולם בוחנים את מעשיהם. (11) שונות בין אהדת העם לחייליו הלוחמים אשר אינה מתערערת, ובין נטייה הולכת וגוברת להפנות ביקורת כלפי המפקדים.

השפעת הלוגיסטיקה והשינוע על קרבות מוצנחים ומוסקים בעומק

מבצע בעומק דורש תכנון אופרטיבי המתבסס על היכולות הלוגיסטיות של הצבא. מבצע מוצלח נועד לעמוד ביעדים מערכתיים־טקטיים כחלק מתוכנית מערכה רחבה יותר, והתכנון שלו כולל אפשרויות רבות ושורה של פתרונות מבצעיים לבעיות לוגיסטיות מרגע הטלת הכוחות ועד החבירה אליהם או הסגתם

נדרשת הגנה טובה יותר לעורף מפני אש האויב המתעצמת

התעצמות יכולות האש של האויב והאש הצפויה לפגוע בעורף בלחימה עתידית מחייבות בחינה ביקורתית של המענה הצה"לי הקיים כיום. תמונת עורף "נקייה", בהתבסס על שכבות הגנה יתירות, תאפשר הפעלת כוח בתנאים שעדיפים לנו ולא בתנאים שעדיפים לאויב

המלחמה באוקראינה - תובנות ולקחים עיקריים

האיגוף שפרץ את החסימה בדרך לתעלת סואץ

"קרב המכבש החטיבתי", כפי שכוּנה אחרי מלחמת ששת הימים, היה עלול להסתיים אחרת אילולא האיגוף שביצעה פלוגת שמשי בשטח דיונות שנחשבו בלתי עבירות – איגוף שפרץ את החסימה בדרך לתעלת סואץ. סיפור הקרב שבו השמידה הפלוגה קרוב ל־20 טנקי אויב, וסיימה אותו ללא נפגעים. על מקצועיות, רוח הלחימה והדבקות במשימה לאור המטרה

על אחריות פיקודית ונקיטת סנקציות פיקודיות בגין אי־מימושה

בצה"ל שורה של פקודות המסדירות נקיטת אמצעים פיקודיים ספציפיים – נזיפה פיקודית, העברה מתפקיד, הדחה והשעיה מתפקיד והתרת התחייבות משירות קבע בשל התנהגות. מנגד, אין מסגרת כללית המתווה את המטרה ביסוד נקיטת אמצעים פיקודיים ואת אופן הפעלת שיקול הדעת בדבר נקיטתם במקרה של כשל פיקודי, להבדיל מכשל אישי. מומלץ לגבש מסגרת כללית כזו, ורצוי בתוך פקודות הצבא

"החצר האחורית" של התכנון המבצעי: בסיס היערכות לצליחת התעלה

במהלך כל ימי הקרבות, מחציית התעלה ועד הפסקת האש, המשיכו אנשי "החצר" לפעול בנחישות. על אף הכאוס וחוסר האורגניות במבט של 50 שנה לאחור, עמדו המפקדים והחיילים במתחם במבחן האש, המנהיגות והחוסן. לא ניתן להתעלם מהדמיון הרב בין מתחם "החצר" למגננים והבמ"קים (בסיסי המבצעים הקדמיים) הקיימים בתפיסות ההפעלה בימינו

הקרב על נפח

הסיפור של גדוד 93 ושל רן גוטפריד בקרב על נפח הוא עדות ממקור ראשון למחיר ההפתעה במלחמת יום הכיפורים. ההפתעה הייתה לא רק במישור האסטרטגי – עצם פרוץ המלחמה – אלא התבטאה היטב גם ברמה הטקטית

מה האומנות מספרת לנו על שדה הקרב?

ספרה של ד"ר ענת חן, באנו, ראינו, ניצחנו – מבט חדש על שדה הקרב דרך יצירות אומנות, מאפשר הצצה מעניינת, רב־חושית למרות הדו־ממדיות שבה, על שדה הקרב והמעגלים הרחבים שסביבו. הפרשנות המצויה לצידו של כל מיצג לא כובלת את המתבונן, אלא מציעה מידע בסיסי לעיתים על היצירה ולעיתים גם פרשנות שניתן לעורר עימה דיון סוער