מציג עמוד 16 מתוך 880 תוצאות
הקשר ההדוק בין הלחימה נגד תאוות הנפש והלחימה באמצעות הקרבת הנפש בחודש רמצ'אן
חודש הניצחונות, עשרת הימים האחרונים ו"יום ירושלים העולמי". הכרת חודש רמצ'אן ומשמעו חשובה לצה"ל כחלק מהכרה עמוקה של תרבות שכנינו. "הכר את אויבך" הוא מושג רחב שאינו מצטמצם בהכרה טקטית צבאית, וראוי לו שיתעמק גם ברבדים התרבותיים והלשוניים
דוד אלעזר כמפקד פיקוד הצפון במלחמת ששת הימים
על מצביאות במלחמה: ניתוח התוכניות שנכתבו לפני מלחמת ששת הימים, מול בחינת ביצוען ביום הלחימה הראשון, מוכיח היטב את ההבנה הצבאית של מפקד פיקוד הצפון באותה עת, אלוף דוד אלעזר, ואת פעולותיו בהתאם לעקרונות המאמצים בהתקפה
מגזין סוף השבוע של מערכות - 20 ביולי 2023
"בית וגן" – ניתוח הפעילות הצבאית והמלצות להמשך / מאמר מאת מפקד המכללות הצבאיות היוצא, אלוף איתי וירוב, על הפעולה בעומק – הפוטנציאל לניצחון מזהיר אל מול כישלון מהדהד / לחימה בשטח בנוי בעידן הטנק והמטוס, טקטיקות של צמצום מרחק בין עמדות ועוד בקרב סטלינגרד / 1153 שנים ללידתו של אל־מהדי, האמאם ה־12, והקשר לאיראן שחפצה בהגמוניה כלל עולמית / 74 שנים לסוף מלחמת העצמאות – חזרה לגיליון מיוחד ולמאמר שמחבר מיתוס שנופץ
מגזין סוף השבוע של מערכות - 24 באוגוסט 2023
"מפנקסו של מג"ד" – 9 שנים למבצע "צוק איתן" / מודל ההתערבות הצבאית הסובייטית ב"אביב של פראג" והקשר למלחמה הנוכחית / טילים, כטמ"מים ורקטות במערכה האווירית באוקראינה / חזרה אל הרצח בקולנוע צפון, ואיך "מערכות" קשורה לסיפור / 71 שנים למותו של אלוף יצחק שדה / כלים שלובים – הפרק הרביעי בסדרה: התקופה שסוף שנות ה־90 ועד מלחמת לבנון השנייה / סוללות נטענות לאלקטרוביליות בשדה הקרב העתידי / פרידה מהעורך והמתרגם פרופ' אמציה פורת
המעורבות הצבאית הרוסית במזרח התיכון מאז 1990
רוסיה שואפת לחזור ולתפוס את המעמד שהיה לברית המועצות כספקית נשק מובילה למזרח התיכון. בינתיים לא עולה הדבר בידה בגלל שורה ארוכה של סיבות - החל משקיעת מעמדה כמעצמה עולמית ודרישתה לתשלום מיידי עבור משלוחי הנשק הנוכחיים ועבור חובות מן העבר וכלה בתחרות החריפה מצד מדינות שהיו בעבר חלק מברית המועצות, כגון בלרוסיה ואוקראינה
השפה המסוכנת של העימות המוגבל
המושגים החדשים שאומצו בצה"ל מתחומים אזרחיים כדי שיתאימו לאופיו המיוחד של העימות המוגבל מהווים סטייה מקצועית מסוכנת, שכן הם פוגעים בנכונות החיילים להילחם, דהיינו הם פוגעים בבסיסו של הצבא
הפלישה הרוסית לאוקראינה – כישלון ההרתעה בראי התיאוריה הרציונלית
המלחמה באוקראינה היא הזדמנות לחקור בדיעבד מקרה בוחן עדכני של כישלון הרתעה קונוונציונלית. מאמר זה מעלה תהיות על אופי ההרתעה שהפעיל המערב באירועים שקדמו לפלישה הרוסית לאוקראינה, ובעיקר מדוע לא אותת באופן יעיל וחזק את נכונות כוונותיו. עקב כך יש להשתמש במלחמה הנוכחית כדי לבחון את יעילות ההרתעה שמפעיל המערב בימים אלה כלפי איראן
השפעת התאוריה הצבאית הרוסית על בניין הכוח
ערב המלחמה עסק הצבא הרוסי בבניין כוח למלחמה בעצימות גבוהה נגד נאט"ו ולמלחמות מקומיות שבהם יצטרך להתערב באופן צבאי. לשם כך השתנה מבנה כוח האדם של הצבא והוגדל מספר החיילים המקצועיים הנמצאים בכשירות יותר מבעבר. נוסף על כך נוצרו הצק"גים ואוישו בתקנים שחלקם לא מתאימים לפריסה במלחמה. את ההשלכות הצבאיות למדיניות זו אנו רואים באוקראינה
מלחמת רוסיה אוקראינה לקחים לישראל
המלחמה באוקראינה תמקד בעתיד מאות ואלפי מחקרים, אבל כבר עתה מסמנת לקחים לישראל. לפי פרסומים זרים גם באיראן ובחזבאללה עוסקים בלמידה מלקחי המלחמה. היו שהתבטאו לפני המלחמה כי גורלה של אוקראינה יוכרע ביממות מספר. היו להם סיבות לא רעות: הצבא הרוסי ניהל בעשור האחרון כמה מבצעי בזק שקולים ויעילים, תוך מיצוי מדויק של יכולותיו ומגבלותיו. כך עשו בגיאורגיה (2008), בחצי האי קרים (2014) ובסוריה (2015–2020). גם לרוסים היו סיבות לא רעות לחשוב כך, מכיוון שהעריכו שלא תהיה התנגדות ניכרת. המודיעין האמריקני, שדייק בהתרעתו למבצע, כשל בהבנתו את מהלך הקרבות הצפוי. ההצעה האמריקנית, שלא הוכחשה, לחלץ את הנשיא ולודימיר זלנסקי, הייתה ביטוי מבצעי להערכת יחסי הכוחות. רק מעטים העריכו שמהלך הקרבות ישבש באופן בוטה כל כך את תוכנית המתקפה הרוסית.