מציג עמוד 16 מתוך 236 תוצאות
בתקופת סוף מלחמת־העולם הראשונה ואחריה הועבר הדגש בפעילות המודיעינית של בני היישוב מסיוע למאמץ המלחמה נגד התורכים, אל שמירה על ביטחונו של היישוב מפני התנכלויות של שכניו הערבים. מובא כאן סיפורו של משרד הידיעות, לימים ש"י, שפעל בד בבד עם הקמת ארגון ההגנה
תנועת "הבריחה", שנועדה במהותה לסייע לניצולי השואה, פעלה למעשה גם בעזרתם. התנועה עוררה הדים רבים בדעת הקהל העולמית. כמו שהייתה חלק מתחילת חייהם המחודשים של ניצולי השואה, כך הייתה חלק מתקומתה של מדינת ישראל
קריאת הפרוטוקול של הישיבה בענייני שֵם מלמדת עד כמה תפיסות שהתגבשו על בסיס ניסיון צבאי קודם, שהיה משמעותי להנהגה ולציבור, הן חיונית, אבל גם אם הניסיון הזה היה מוצלח, הוא עלול להוות משקולת מבחינה תודעתית על רגלי ההנהגה והפיקוד צבאי. הדבר הנכון הוא להיפטר מההנחה שניתן להסתפק בניסיון הקודם ולהניח שהעימות הבא יהיה שונה לחלוטין
חזון תחיית הימאות העברית, שהחל בסקציה הימית שהוקמה עוד בשנות ה־20, הניסיון שהצטבר בימי ההעפלה וההשקעה הנבונה במעשה ההתנדבות לצי הבריטי הוכיחו את עצמם ביום הפקודה כשהשירות הימי של ההגנה הפך לחיל הים של צה"ל
המלחמות החדשות של צה"ל הן כולן במרחב האזרחי-ציבורי, והאויב מנצל עובדה זו כדי להביא לדה־לגיטימציה בדעת הקהל העולמית. צה"ל הפנים את השינוי וכולל את מאמץ התודעה כמרכיב מרכזי באסטרטגיה שלו. גם דובר צה"ל עדכן את דפוס פעילותו בהתאם למציאות התקשורתית החדשה, וקבע יעד אסטרטגי של מיצוב התודעה כהישג המוביל לניצחון במלחמה
ספר זה מבוסס על תורת לחימה תקפה, על לקחי מבצעים ואימונים ועל מוסכמות אוניברסליות בתחום ההגנה. בימים אלה, שבהם חובת הקריאה והדיון מקבלת משנה תוקף, ראוי שספר זה יהיה קריאת חובה לדרגי המג"ד והמ"פ, וישמש בדיונים בקורסי הפיקוד ובתוך היחידות
כיצד ייראה צה"ל בשנת 2048 לא ניתן לנבא, אך ניתן לשער שאותם יסודות ימשיכו לשרת אותו לנוכח אתגרי העתיד המשתנים
מקרב צדר סיטי ניתן ללמוד רבות על לחימה נגד מתקוממים. העקרונות והכללים מתוך מדריך השדה של הגנרל פטראוס ללא ספק סייעו לכוחות הנלחמים, וראוי שיילמדו גם בצה"ל
ב־1949 נעשו חיפושים קדחתניים לקבוע שמות עבריים לדרגות בצה"ל ובהם דרגת הגנרל. היו חילופי מכתבים בין נשיא ועד הלשון העברית לדוד בן־גוריון ואולם לבסוף קבעו בן־גוריון והרמטכ"ל יעקב דורי את השם "אלוף" לדרגה זו