עשתונות 8 - התפתחות הגישה הישראלית להרתעה

"כשאתה אומר בפקודה למה אתה מתכוון?"

למרות מאמרים וספרים רבים על קבלת החלטות רק מעט מאוד נכתב על יישומן. זאת אף שמחקרים מראים שפחות מ־%50 מההחלטות בצבא מיושמות. המאמר מציג ניסיון להסביר מדוע זה קורה וכיצד ניתן להגדיל את שיעור היישום

הנבואה של ז'בוטינסקי

כשנתיים וחצי לפני שפרצה מלחמת העולם הראשונה ניבא העיתונאי היהודי הצעיר זאב ז'בוטינסקי בדיוק מדהים את פריצתה ואת מאפייניה

זה הצבא שאנחנו רוצים?

צה”ל כפי שעולה מספרו של עמוס הראל הוא צבא שאינו מעריך את תרומת החיכוך הקרבי להתפתחות של רוח החיילים והמפקדים. עמוס הראל, ”תדע כל אם עברייה - קווים לדמותו של צה”ל החדש” (כנרת זמורה ביתן, 2013)

שחקנים ללא כללי משחק

בד בבד עם ההכרה בחיוניותם ובתרומתם של הארגונים הבין־לאומיים הלא ממשלתיים בתחומי המאבק למען זכויות האדם גוברת הביקורת על שיטות הפעולה שלהם ועל תוצאותיהן. הכוונה היא בעיקר לכך שלא מעטים מאותם הארגונים הפכו למשרתיהם של ארגוני טרור

שיתוף פעולה צבאי- אזרחי ברפואת העורף

בין צה"ל למשרד הבריאות קיים שיתוף פעולה הדוק במספר רב של מישורים כדי להגביר את מוכנות העורף למצבי חירום. שיתוף הפעולה הזה חיוני למתן מענה מיטבי לאירועי החירום השונים במלחמה ובעיתות שגרה

מבחנים להערכת כושר גופני בצה"ל ובצבאות העולם

מאחר שההגדרה של כושר גופני שנויה במחלוקת בין המומחים, אין זה מפליא שלכל צבא יש מבחנים משלו לקביעת הכושר הגופני של חייליו. מסקירה של המבחנים האלה עולה שיש מקום לעשות שינוי במבחן הכושר הסטנדרטי של צה״ל - מבחן בר־אור

בשביל זה למדתי הנדסה?

עתודאים בוגרי הנדסה מביעים לעיתים אכזבה מכך שבצבא הם עוסקים באפיון מוצרים בעבור צה"ל ולא בפיתוחם. לאכזבה שלהם אין מקום: במסגרת עבודתם הם באים במגע עם בכירי התעשייה האזרחית וצוברים ניסיון עשיר ורב ערך

המיקוד המבצעי והפעולה ממוקדת הערך האסטרטגי

באמצעות שלושה מושגים - ”המיקוד המבצעי”, ”הערך הקרבי” ו”הערך האסטרטגי” - מסבירים המחברים מה יש לעשות כדי להפיק את המרב מהכוח הצבאי בעידן המלחמות החדשות

לקראת איחוד מדינות המפרץ?

החשש מאיראן, השלכות הטלטלה האזורית והספק בנוגע להמשך המחויבות האמריקנית לשמירה על ביטחונה מדרבנים את סעודיה להתאחד עם נסיכויות המפרץ הקטנות. אולם חילוקי דעות מהותיים בין המדינות מונעים לעת עתה איחוד כזה