מציג עמוד 156 מתוך 2505 תוצאות
״תמיד צריך בזרוע אחת להטעות, בשנייה להכות. בזרוע אחת לערער ובזרוע השנייה להעמיק את הפגיעה. הרעיון של הסימולטניות בין הזרועות האווירית והיבשתית הוא רעיון יסוד בתורת התמרון [..] לאחר שערערת אותו – יש לנצל הזדמנויות כדי להפעיל עליו לחץ עד שהוא מגיע לנקודת הקריסה״. פרק מסדרת הפודקסטים ״על התמרון״ - סדרת שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק השישי - תורת התמרון. הסיכונים והמחירים במהלך ההיסטוריה, ואיך אפשר לפעול באמצעותו כדי להכריע את האויב
בכל שנה מתגייסים לצה"ל כ־3,000 חיילים בודדים המגיעים מחו"ל. לא מדובר בתופעה גברית; קרוב למחצית הם למעשה חיילות בודדות. הקבוצה הגדולה ביותר מגיעה ממדינות ברית המועצות לשעבר, ומונה קרוב ל־40% מהחיילים, כשליש מגיעים מצפון אמריקה, והיתר מצרפת, בריטניה, אוסטרליה, ברזיל, ומכ־50 מדינות נוספות (ראו מספרי חיילים לפי שנה ואזור גאוגרפי בטבלה המצורפת). למרות המספרים המרשימים, ועל אף המרכזיות בשדה המחקרי בישראל של מחקרי ביטחון, צבא וחברה מחד גיסא, והגירה ואינטגרציה מאידך גיסא, זהו המחקר הראשון היסודי ורחב ההיקף שנכתב על חיילים בודדים ששירתו בשנות ה־2000. התופעה מקבלת הד רב בציבוריות הישראלית, ועל אף שלא נערכו מחקרים מקיפים בשאלת מניעיהם, הם מוצגים לנו כתערובת של ציונות ואלטרואיזם. לישראלים, כך מספרים לנו בכתבות מגזין, יש הרבה ללמוד מהחיילים הבודדים בכל הקשור לאהבת הארץ ונתינה לזולת. החיילים, בתרומתם ואהבתם, מזכירים לנו את מי שהיינו פעם. שירותם הצבאי מתורגם בשיח הציבורי ל"עלייה", אף על פי ששיעור הנשארים בישראל לאחר השירות הצבאי לעולם לא נבדק, ולמעשה אינו נמצא במעקב. מדוע חיילים אלה מתגייסים לצה"ל? מה מבדיל את המתגייסים מרבים אחרים בעלי מאפיינים דומים שאינם מתגייסים? האם הם נשארים בישראל לאחר שירותם הצבאי?
בשל השימוש ההולך והגובר בכלי טיס בקרבת כוחות היבשה, על הכוחות לקבל אחריות על ניטור המרחב האווירי הקרוב אליהם ולא להסתמך בלעדית על מערך הבקרה האווירית של חיל האוויר. כך יתייעל תהליך העברת המידע בין מערך השליטה ובין הכוחות בשטח ויאפשר לכוחות היבשה להתמודד טוב יותר עם מגוון האיומים הן מבחינת התמגנות והן מבחינת נטרול
ברור לכול כי התמרון הקרקעי בעזה יהיה דומה בחלק ממאפייניו לזה הצפוי במלחמה בצפון. על כן נכון יהיה לשקול הסטה של תקציבי בניין כוח לשלבי טיהור המרחב, אשר הוזנח עם השנים לטובת קרב ההתקפה, בעל המאפיינים השונים, ואף לאמן את הכוחות לקרבות טיהור מרחב סיזיפיים וקשים לא פחות מהקרבות שבשלב ההתקפה
דווקא בעידן שבו טכנולוגיה מתקדמת ודיפלומטיה מתוחכמת משמשות מרכיבים חשובים בכל עימות, העולם ניצב בפני שאלות חדשות בנוגע לתפקיד מדינות, בריתות וארגונים בין־לאומיים במניעת עימותים ובהבטחת שלום ארוך־טווח
הגנה מרחבית טובה הייתה ועודנה הבסיס לבניית החוסן של תושבי הספר, ושל ישראל כולה. היא אומנם קמה מחדש מתוך שבר ותחושת חוסר אמון, אבל אזרחי ישראל יצרו את התשתית עבור צה"ל והמשטרה לבניית מערך הגנה של ממש. חמש נקודות מרכזיות, הנמצאות בליבת הצטמקותו של עולם ההגמ"ר, ופתרונות אפשריים להחזרת כשירות