עשתונות 8 - התפתחות הגישה הישראלית להרתעה

האם ויתר צה"ל על התמרון?

מן המעט שפורסם על התוכניות של צה"ל לבניין הכוח - "תעוזה" ו"צה"ל 2025 - "עולה שיש בהן דגש על תחומי המודיעין, הסייבר והאש. הסכנה היא שמתכנני המערכה כיום יסיקו מכך - באופן שגוי - שצה"ל בעצם החליט לוותר על מרכיב התמרון

היבטים מנטליים של לחימה בתווך התת-קרקעי

לוחמי החי”ר בצה”ל רואים בתווך התת־קרקעי איום חמור. הכשרה מקיפה ואינטנסיבית ללחימה בתווך הזה אינה מקהה את תחושת האיום, אך לפחות מקנה ללוחמים תחושת מסוגלות לבצע את המשימות הקשות

הנבואה של ז'בוטינסקי

כשנתיים וחצי לפני שפרצה מלחמת העולם הראשונה ניבא העיתונאי היהודי הצעיר זאב ז'בוטינסקי בדיוק מדהים את פריצתה ואת מאפייניה

לעצור את הטלטלה

בעידן של שינויים מהירים ותכופים ושל אי־ודאות - מודל השירות בקבע הוא מקובע, מגביל וגורם לטלטלות מיותרות. בידינו לשנותו למודל רלוונטי, גמיש ויציב יותר ולמנוע בכך נזק ארוך טווח לצבא הקבע

בשבחי התחרות

מיון קפדני של כוח האדם, תחקור מקצועי ומדוקדק של אימונים ושל מבצעים ומעל לכול החדרת רוח של תחרותיות ללא שום ויתורים ופשרות הם שהפכו את חיל האוויר של שנות ה־60 וה־70 לאימת אויביה של ישראל

זה הצבא שאנחנו רוצים?

צה”ל כפי שעולה מספרו של עמוס הראל הוא צבא שאינו מעריך את תרומת החיכוך הקרבי להתפתחות של רוח החיילים והמפקדים. עמוס הראל, ”תדע כל אם עברייה - קווים לדמותו של צה”ל החדש” (כנרת זמורה ביתן, 2013)

דורכי קשת באבחת חרב

כלי הנשק האישיים החשובים ביותר של תקופת המקרא והמשנה היו החרב והקשת - עד כי הם הפכו לשמות נרדפים למלחמה בכלל

היסטוריה צבאית ואישית

בספר "הישרדות בספטמבר - לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל" מתמזגים יחד עברו הצבאי של גבעתי ועיסוקו הנוכחי: חקר ההיסטוריה של מלחמות ישראל משה גבעתי, הישרדות בספטמבר - לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל, מודיעין, רעות, 2013 ;480 עמודים

פורצות קדימה?

בשלב הזה יש לזנוח את המאמצים לשלב נשים בדרג המסתער, וזאת משתי סיבות: זה יפריע לצה"ל למלא את ייעודו העיקרי - להילחם - וזה לא יהיה מקובל על החברה הישראלית של היום