מלחמת המפרץ - העורף האזרחי בזמן משבר

נתונים שנאספו בקרב הציבור הישראלי ערב מלחמת המפרץ ובמהלכה העלו כי ככל שההנהגה מוסרת לציבור יותר מידע אמין ומדויק, כך קטנה חרדתו. דווקא ניסיונות "לגונן" על הציבור באמצעות הסתרת מידע גורמים לעלייה במפלס החרדות

מלחמת המפרץ - הלקחים עבור ישראל

בגלל ההיבטים ההייטקיים שלה נוטה ישראל לראות את עצמה כמהדורה מזרח תיכונית של ארצות־הברית, ולכן היא מתמקדת במיוחד בלקחים שהפיקו האמריקנים מהפעלת כוחותיהם במלחמת המפרץ. אבל האמת היא שמבחינת רבות - למשל האפשרות לתקוף אותה מכל כיוון שהוא - דומה ישראל לעיראק הרבה יותר מאשר לארצות־הברית, ולכן לא כדאי לזנוח גם את הלקחים שניתן להפיק מדרך הפעלתם של הכוחות העיראקיים

מהתקוממות להתקוממות - המרד הערבי והאינתיפאדה: ניתוח השוואתי

בעוד שהמרד הערבי בשנים 1936 ו־1939 הסתיים בלי שהפלסטינים השיגו שום מטרה מהמטרות שהציבו לעצמם, הרי את האנתפאדה הראשונה הם הצליחו לתרגם לשורה של הישגים מדיניים. את ההישג של האנתפאדה בהשוואה למרד הערבי ניתן לייחס, בין היתר, להצלחתם של הפלסטינים להסיק את המסקנות הנכונות מהמרד שנכשל וליישמן באנתפאדה. למשל לשמור בכל מחיר על תמיכת האוכלוסייה, להשתית את המאבק על פעילות עממית ולא מזוינת

קרב בזק או סיכון ענק?

ניתן לפתח תורת לחימה אפקטיבית של "קרב בזק", אך תורת לחימה כזאת אסורה שתהיה מבוססת כולה על יתרונות לכאורה של כלי זה או אחר. הסיבה : נטרול- ואפילו חלקי- על-ידי האויב של היתרונות הקרביים, הנגזרים מהעדיפות הטכנולוגית, עלול להביא לכישלון צורב בקרב - כפי שנוכח חיל השריון לדעת במלחמת יום הכיפורים. תגובה למאמרו של סא"ל אליעזר שנוולד, "בחזרה לקרב הבזק" (מערכות 376, אפריל 2001)

על מלחמת ברירה ועל הוגנות ואתיקה בכתיבה

במאמר "האם מלחמת ברירה היא הלקח" ( "מערכות" 377) תוקף שמואל מאיר בחריפות רבה דברים שכתב אלוף יעקב עמידרור במאמר "מלחמת המפרץ - הלקחים עבור ישראל ("מערכות" 375-374) . הבעיה היא שמאיר תוקף דברים שהוא שם בפי עמידרור ולא דברים שעמידרור אכן כתב

הכנת הכוח לעימות המוגבל

צה"ל הגיע לעימות הנוכחי שיזמו הפלסטינים, משום שהשכיל לפתח מראש את הידע הנדרש לניהולו של העימות המוגבל. על צה"ל להמשיך בפיתוח הידע על מנת שימשיך רלוונטי מול האיומים השונים הניצבים בפניו. המפתח לכך מצוי בעיקר בעידוד החשיבה והביטוי

לחימה אסימטרית במוגדישו

קרב הדמים, שבו הסתבכו הכוחות המיוחדים של ארה"ב ב-3 באוקטובר 1993 במוגדישו, בירת סומליה, חולל מהפך של ממש במדיניות ההתערבות הצבאית של ארה"ב . בעקבותיו החליטו האמריקנים כי לעולם לא יתערבו שוב בסכסוך כלשהו מסיבות הומניטריות, אלא רק אם יש להם אינטרס חיוני. הספר "נץ שחור הופל במוגדישו" (יראה בקרוב אור בהוצאת מערכות), העוסק בקרב הדמים הזה, מהווה מסמך חשוב בתחום הסבוך של הפעלת כוחות סדירים נגד כוחות חתרניים בנוכחות אוכלוסייה עוינת

דבר העורך

רוח מנצחת – מקצועיות קובעת את המחיר: ממלחמת יום הכיפורים למלחמת "חרבות ברזל"

מלחמת יום הכיפורים הוכיחה על דרך השלילה את הטענה שרוח מנצחת ומקצועיות קובעות את המחיר. מלחמת עזה 2023 בראשיתה מוכיחה לחוב ולשלילה את אותה הטענה. שילוב נכון בין פיתוח רוח לחימה גבוהה, המבוססת על ערכי לחימה כדבקות במשימה, יוזמה והתקפיות, חתירה למגע ורעות ובין פיתוח המקצועיות של המפקדים והלוחמים – חיוני לתהליכי בניין הכוח של צה"ל

קול המערכות: למידה מבצעית

במהלך "חרבות ברזל" הבנו במערכות את חשיבות הנגשת המידע המקצועי לכוחות בשטח בצורה נוחה ויעילה – בכתב ובשמע. לפניכם פודקאסטים שהקלטנו בעת הלחימה ונוגעים בסוגיית הלמידה המבצעית מכמה זוויות