מציג עמוד 113 מתוך 4981 תוצאות
תפקידו של קצין המודיעין - על פי העמדה המסורתית - הוא לתאר את המציאות אצל האויב ולאחר מכן לעמוד מהצד כשהמפקד או הקברניט מתכננים את המהלכים הצבאיים או המדיניים. על פי העמדה המודרנית, תפקידו של הקמ"ן הוא להשתתף באופן פעיל בתכנונים האופרטיביים. המאמר הזה מציג עמדה שלישית, שלפיה על הקמ"ן ללוות את התכנונים האופרטיביים באופן רצוף בתפקיד של היועץ לענייני האויב
בשנות ה-70 של המאה ה-20 פיתח צבא רודזיה שיטת לחימה נגד גרילה שנקראה פיירפורס )Fireforce .)ייחודה היה בכך שהיא איפשרה לכוחות קטנים מאוד לגלות ולהשמיד במהירות כוחות גרילה שנהנו מעדיפות מספרית. שיטת הפעולה הזאת הייתה מבוססת על תגובה מהירה של כוחות מוסקים ומוצנחים בעקבות קבלת מידע מודיעיני מדויק מתצפיות סמויות על הקרקע
כמה מדינות וארגונים במזרח התיכון גיבשו בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 תפיסת לחימה שנועדה לתת מענה לעליונות הטכנולוגית של המערב - ובכלל זה של ישראל - ושימשה מאז בסיס להפעלת הכוח שלהם ולבניינו. התוצאות המורכבות של העימותים האחרונים יחייבו את המדינות ואת הארגונים האלה להעריך מחדש את התפיסה הזאת ואולי אף לשנותה
בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההשתלבות של חובשי הכיפות ביחידות ה ק ר ב י ו ת ש ל צ ה " ל ובפיקוד עליהן. המגמה הזאת נובעת מתהליכים שמתרחשים הן בציונות ה ד ת י ת ו ה ן ב ח ב ר ה הישראלית בכללותה
השינוי באופי הסכסוכים ובטבע המלחמות בשני העשורים האחרונים הביא לירידה בחשיבות תפקידיו המסורתיים של התמרון היבשתי של צה"ל: הסרת האיום על העורף, הכרעת צבא האויב, קיצור הלחימה וכיבוש שטח. במקומם עלה ערכם של תפקידים חיוניים אחרים של התמרון: לשמש הן מהלך משלים למאמץ האש והן מרכיב הכרחי בשבירת אסטרטגיית הלחימה של האויב. המאמר בוחן את התפקידים האלה כפי שבאו לידי ביטוי בלחימת צה"ל בעשור האחרון
ממחקרים שנעשו לאחר מלחמת לבנון השנייה מתברר שמ"כים כמעט לא שימשו מפקדי כיתות בפועל בלחימה. המאמר מסביר מדוע זה קרה, אילו מחירים כבדים משלם צה"ל בשל כך, ומה יש לעשות כדי שבצה"ל שוב יהיו מפקדי כיתות
כל הצבאות במדינות הדמוקרטיות מתחבטים בשאלה איזה דפוס של יחסים ליצור עם התקשורת. הגישות נעות בין מתן חופש פעולה מפוקח לעיתונאים לבין הדרה מוחלטת שלהם מזירות הלחימה. המאמר בוחן את הגישות השונות וממליץ על הדרך המועדפת
ההפתעה שחולל "האביב הערבי" בקרב קהילת המזרחנות בישראל הציפה שוב את המתח המובנה שבין שתי תת-התרבויות שמהן מורכבת הקהילה הזאת: המזרחנות האקדמית והממסד המודיעיני. המאמר מתחקה אחר גורמיו של המתח הזה ומסביר מדוע יקשה להופכו למתח בונה בעבור שתיהן
פיתוח של אמצעי לחימה מצריך זמן רב ומשאבים עצומים - כספיים ושל כוח אדם. ברגע שמחליטים ללכת בכיוון מסוים, מוותרים למעשה על הרבה כיוונים אחרים בגלל מגבלת המשאבים. מכאן שלבחירת הכיוון הנכון יש חשיבות קריטית
תפיסה היא הבסיס לתורת הלחימה, לפיתוחם של אמצעי הלחימה, להכשרת הלוחמים, לאימונם ולמבנה הכוח. כדי לגבש תפיסה מוצלחת יש להיצמד לכמה עקרונות יסוד המוסברים במאמר