מציג עמוד 110 מתוך 3842 תוצאות
בעקבות עבודת מטה שנעשתה בענף הטראומה בחיל הרפואה הצטייד צה"ל בתחבושות המוסטטיות חדשניות. התחבושות האלה עוצרות דימומים קשים, שאותם התקשו עד כה החובשים והרופאים לעצור, והוכיחו את עצמן כשסייעו להציל חיים במהלך מבצע "עופרת יצוקה"
במאמרו "תהליכים בבניין הכוח - איכות מול כמות" )"מערכות" 435 )טוען אל"ם ארז וינר שעל ישראל לזנוח את הפיתוח של אמצעי לחימה יקרים ותחת זאת להצטייד באמצעים זולים שנמצאים על המדף - כפי שנוהגים הסורים. הגישה שלה מטיף וינר היא מסוכנת ומבוססת על טיעונים שגויים
מעט מאוד ניסיון נצבר בעולם ובישראל בתחום ההגנה מפני טילים ורקטות. מהסיבה הזאת ניצב בפני המפקדים בתחום הזה אתגר קשה במיוחד: לפתח תורות לחימה יש מאין ולאמן לאורן את הלוחמים
על פי המקורות היהודיים, כל מלחמה - כולל מלחמה בטרור - היא מאבק בין קולקטיבים. הנגזרת של הנחת היסוד הזאת היא עקרון האחריות הקולקטיבית שמוטלת גם על מי שאינו לוחם באופן אישי ואף מתנגד ללחימה. מכאן ההיתר המקובל ביהדות - וגם במשפט הבין־לאומי - לפגיעת אגב באזרחים במהלך לחימה
הנטייה הטבעית של מפקדים ושל מנהלים היא להתמקד בחולשות של הכפופים להם כדי לשפרן. הגישה הזאת - כך עולה מתיאוריית ההעצמה באמצעות חוזקות - עושה עוול הן לאדם )שנאלץ להתרכז בתחומים שבהם אין הוא מצטיין( והן לארגון )שעובדיו אינם מפיקים מעצמם את המיטב(. הגישה החלופית גורסת שלכל אדם יש תחומים שבהם הוא מצטיין, ושאליהם יש לנתב אותו
בעוד שצה"ל מיישם את מסקנותיו ממלחמת לבנון השנייה באמצעות פיתוח של אמצעי לחימה יקרים ומתוחכמים, שרק מעטים מהם יעמדו לרשות הלוחמים, מיישמים הסורים את מסקנותיהם באמצעות רכש המוני של אמצעים זולים שכבר קיימים "על המדף". שאלה: מי משני הצבאות מוכן יותר למלחמה הבאה?
מאחר שיש דמיון רב בין הבעיות הלוגיסטיות שבהן נתקלים צבאות בעימותים מוגבלים, אין זה מפליא שיש דמיון רב בין הפתרונות הלוגיסטיים שגיבשו הצבאות השונים בעימותים האלה. לפתרונות האלה ולפתרונות שיהיה צורך למצוא בעתיד מוקדש הספר "הלוגיסטיקה בעימות המוגבל"
ספרו של גנרל פרידריך פרייהר קרס פון קרסנשטיין "עם התורכים אל תעלת סואץ" הוא ספר מרתק על מפגש בין תרבויות שונות שצריכות לשתף פעולה
