המפקד כמחנך

בחינה תוך כדי עשייה

כשמצגת פוגשת מציאות: מעגל הלקחים הלא נכונים

לפני המלחמה עם אוקראינה התאמן הצבא הרוסי למלחמה נגד אויב מוסכמי, ובה בעת ניסה ליישם לקחים שנלמדו במלחמות מקומיות. ב־24 בפברואר 2022 הוא פעל באופן שונה מאימוניו ומהכנת הכוחות. תהליך בניין הכוח הרוסי יצר כוח שיודע לפעול רק בשני תרחישים בינריים, ולכן חוסר הגמישות בבניין הכוח הוביל יחד עם סיבות נוספות הקשורות בהפעלת הכוח לתוצאות לא טובות בתחילת המלחמה

לְחַּיל את המוטיבציה – כיצד מניעים לוחמים לפעולה

האתגר: למוטיבציה חשיבות עצומה בלוחמה, ויחד עם כישוריו של החייל היא שקובעת כיצד ובאיזו איכות תתבצע על ידו כל פעולה. תיאוריות שונות (לדוגמה: פירמידת הצרכים של מאסלו, שני הגורמים של הרצברג ושותפיו, ה-Theory Determination-Self) יכולות לסייע למפקדים להניע את פקודיהם לביצוע משימה. על המפקדים לדעת היכן פקודיהם נמצאים על רצף פירמידת הצרכים, להבחין בין תנאים היגייניים למוטיבציה, לשקול כיצד לכוון את הפקודים למוטיבציה אוטונומית, וכל זאת בזמן שהם מחזקים מנגנונים של מוטיבציה נשלטת מבלי לשחוק את המוטיבציה הפנימית. את המניעים היוצרים מוטיבציה ניתן לסווג למניעים פנימיים (תפיסת האויב, ההנאה מלחימה, הרצון לשרוד, אידיאולוגיה) ולמניעים חיצוניים (המסגרת החברתית הקרובה, הלכידות החברתית, השייכות לארגון). על פי חלוקה זו, יש לבחון אם כל לוחם מגיע עם מוטיבציה אחת בלבד ללחימה, או שמא עם מספר מוטיבציות; אם ניתן לאפיין קבוצות שונות לפי המוטיבציות המובילות אותן ללחימה; ואם לסוג הלחימה יש השפעה על המוטיבציות המובילות.

כיצד מיישמים שינויים בבניין הכוח בעידן הנוכחי ובארגונים מורכבים

האתגר: פרק זה דן באתגרים קיימים בתהליכי שינוי בבניין כוח יבשתי. הפרק מצביע על מספר אתגרים הנובעים משינויים משמעותיים בתהליכי בניין כוח, בעיקר תהליכים המתרחשים ״מלמעלה למטה״: פגיעה בזהויות ארגוניות (חיליות, יחידתיות וכדומה) וכחלק מכך הצורך בהתגברות על אתוסים רבי שנים, קושי בעבודה משותפת, ריבוי אינטרסים מנוגדים, התגברות על נטייה של כל יחידה לראות את צרכיה שלה ולא את התמונה הרחבה, קושי בהגדרת מטרות משותפות וביצירת שפה משותפת, חוסר יכולת לקבוע ממדי הצלחה, ועוד.

"כושר צבאי" ו"תחושת מסוגלות" במערך המילואים: על כשירות ומדידת כשירות

האתגר: לנושא "הכשירות" ממדים רבים (פיזיים, התנסותיים, תודעתיים־פסיכולוגיים־רוחניים ועוד), אך הוא קשה להגדרה ולמדידה. במערך המילואים הצה"לי, במיוחד לאחר מלחמת לבנון השנייה, ועדת וינוגרד וחוק המילואים – לנושא זה חשיבות גדולה במיוחד. מסקרים והערכות בנוגע למערך עולה תמונה ולפיה אין אחידות בתחושת המסוגלות במילואים, וקשה להעריך עד כמה היא מבטאת נכוחה את מה שצפוי לקרות מבחינת המוכנות לביצוע המשימה בעת קריאה.

בניין כוח רב־ממדי באוגדת הגנה מרחבית: הזדמנות להשתנּות

האתגר: התפיסה ארוכת השנים בצה״ל מפרידה בין בניין הכוח להפעלתו. מול זאת, האיום הרב־ממדי, קצב השינויים במאפייני האיום ותחרות הלמידה הטכנולוגית – מחייבים את אוגדות ההגנה המרחביות ליצור במקביל תהליכי בניין כוח ארוכי טווח (הדורש התפתחות ליניארית) וקצרי טווח (המותאם לשינויים התכופים באופי האיומים והמענה). אלא שתהליכי בניין הכוח ארוכי הטווח הם לעיתים מסורבלים ומתישים, ובזמן שעובר עד יישומם האיום בשטח משתנה, והאויב עשוי ללמוד כיצד להתמודד עם השינויים בפרק זמן קצר יחסית (מול הזמן הרב שלקח לפתחם). מול זאת, הניסיון לתת מענה מקומי מיידי לצרכים בשטח, עשוי להיות רק פלסטר ופתרון זמני שאינו מתאים לתהליכים מערכתיים ארוכי טווח של בניין הכוח. "הסיבות שגורמות לשינויים, משתנות אף הן".

כניסת מפקד לתפקיד

האתגר: חילופי מפקדים מהווים הזדמנות להחדיר תפיסות חדשות ורעננות לארגון. הם גם מספקים הזדמנות לקידום עבור הפרטים ביחידה. אולם הם עלולים לכלול איבוד של ידע ארגוני ופגיעה זמנית בהישגי היחידה ובלכידותה. המפקד הנכנס מתמודד עם אתגרים רבים כמו התנגדויות פנימיות, רצון ליצור שינוי ושיפור, מול ״טביעה״ בשוטף, צורך בלמידה רבה ועוד.

ראיון מערכות: ”הכול צריך לעבוד כתזמורת מדויקת”

”כדי להבין היטב למה הגדוד והחטיבה פועלים כמו שהם פועלים כרגע, אילו תוכניות יש להם, מה טיב המודיעין, הסיוע האווירי וכדומה – צריך להבין את ההיסטוריה”. ראיון מערכות עם תא”ל (מיל׳) ד”ר מאיר פינקל, ראש תחום מחקר במכון דדו ועורך הספר התפתחות הקרב המשולב בצה”ל: עבר, הווה ומבט לעתיד

טילים, כטמ"מים ורקטות במערכה האווירית באוקראינה