מציג עמוד 11 מתוך 232 תוצאות
מסעות צה"ל לפולין וסוג השיח המתקיים בהם הביאו את הכותבים למסקנה שבצה"ל בעיקר "מקיימים דיונים" ופחות מנהלים שיחות. זאת אף שהשיחה חשובה לתהליכי למידה ולקידום משימות הארגון, והשימוש בה יכול לעודד פתיחות, יצירתיות ותרבות ארגונית של דיאלוג פורה
מי שטוענים שיש להפסיק את השימוש בתוכנת ”פאואר פוינט״ בגלל אנשים שעושים בה שימוש גרוע וחובבני דומים למי שקוראים ללוחם העכשווי לחזור להשתמש בחרב ובחץ וקשת במקום להדריכו כיצד לתפעל נכון את כלי הנשק המודרניים העומדים לרשותו. תגובה למאמרו של אל״ם ארז וינר ”נקודת חוזק שהיא נקודת תורפה״ )מערכות 424 ,אפריל 2009)
האמריקנים כבר הגיעו למסקנה שהשימוש במצגות ”פאואר פוינט“ מרדד את הדיונים ופוגע בחשיבה. בצה“ל עדיין מכורים לכלי הזה ומשלמים על כך מחיר יקר
האתגר: בעימותים א־סימטריים הצד החלש עושה שימוש נרחב בתווך התת־קרקעי אשר מאפשר לו לעקוף את מערכי ההגנה של האויב, להתיש אותו תודעתית, להתארגן בחשאי ולפגוע בו תוך נטרול עליונותו. צה׳׳ל מתמודד עם התווך התת־קרקעי בעת האחרונה באופנים שונים ברמה המבצעית, אולם לא הוקדשה מספיק תשומת לב למשמעויות המנטליות של הלחימה בתווך התת־ קרקעי. הלוחמים חווים תחושת פחד וחוסר ביטחון הנובעים מאובדן חושים מתחת לקרקע, חוסר יכולת לראות את שאר הלוחמים, חוסר ידיעה בנוגע למקום הימצאותו של מפקדם, קושי ביצירת מיפוי של המרחב בו הם פועלים, ועוד. נוסף על כך, חוסר היכרות של מפקדים עם הזירה החדשה יחסית, קושי בשיתוף ידע בין יחידות, איבוד תחושת העליונות הצבאית והיכולת ליזום מול האויב, ושינוי בנהלים ובתרגולים – מגבירים את חששותיהם של הלוחמים.
התעצמות יכולות האש של האויב והאש הצפויה לפגוע בעורף בלחימה עתידית מחייבות בחינה ביקורתית של המענה הצה"לי הקיים כיום. תמונת עורף "נקייה", בהתבסס על שכבות הגנה יתירות, תאפשר הפעלת כוח בתנאים שעדיפים לנו ולא בתנאים שעדיפים לאויב
