כיבושי 1967 - האם הם תוכננו מראש? (זמין גם בשמע)

בניגוד לטענות שנשמעו לאחר מלחמת ששת הימים, כאילו ישראל תכננה מראש את מסעות הכיבושים, העובדות מלמדות שהאירועים באותה המלחמה התפתחו באופן אקראי למדי

עלייתו של "הגל הירוק" -התעצמות הזרם האסלאמי בצל הטלטלה האזורית-וההשלכות על ישראל

התחזקות הזרם האסלאמי היא מאפיין מרכזי של הטלטלה האזורית וביטוי להשתנות העמוקה של החברות במרחב. מבחינת ישראל אין הכרח בהתפתחות עימות בינה לבין המרחב האסלאמי ”החדש“, וייתכן דו-קיום ממושך, גם אם שברירי וקר

חורים בהכשרה

בשנים האחרונות הופר האיזון בין ההכשרה שמקבל קצין החי“ר ובין האתגרים שניצבים בפניו. הפתרון הוא שקציני החי“ר יתאמנו יותר או שיאריכו את משך ההכשרה שלהם ויוסיפו לה תוכני לימוד

יחידה במבחן

כשירותן של יחידות נקבעת כיום על סמך תשומות אימון והערכות סובייקטיביות של איכותו, אך ללא מדדי ביצוע אובייקטיביים. התוצאה: הפיקוד אינו יודע עד כמה הן אכן מוכנות למלחמה וכמה משאבים יש להשקיע באימוניהן. הפתרון הוא קביעת בוחן כשירות ליחידות הלוחמות

שלוש, ארבע - לעבודה

צה“ל מעביר כיום יותר ויותר משימות ליועצים אזרחיים חיצוניים. שיא האבסורד: צה“ל נעזר ביועצים אזרחיים לענייני אבטחה. במקרים רבים מדובר בפינוק מנוון, הרסני ובזבזני

להבין את האויב

ספרו של אורי גולדברג ”לחשוב שיעית“ )בהוצאת האוניברסיטה המשודרת( הוא ניסיון מבורך לשפוך אור על השיעים שתופסים כיום את רוב תשומת הלב הביטחונית שלנו

על "עוון האמורי" - השוואה בין האסטרטגיה של ישראל לזו של חמאס בעזה

חמאס נוקט אסטרטגיה שיש בה סתירה פנימית מובנית: ברגע שהיא מוצלחת מדי, היא מחייבת את ישראל להפעיל כוח רב יותר ולהביסו - כפי שקרה במבצע "עמוד ענן". במילים אחרות: בכל פעם שחמאס מצליח - הוא נכשל

המקצוע הצבאי - בין מקצוע אקדמי למקצוע מעשי

הקצינים בצה"ל מחונכים לחשוב באופן מאוד מעשי ומתקשים לראות את התועלת שבלימודים אקדמיים. הדרך לשנות את גישתם זו היא להוכיח להם שיש לכך ערך מאוד מעשי לעיסוקם היום-יומי

להבעיר את עורף האויב הפשיסטי

הישגיה של תנועת הגרילה הסובייטית במלחמת העולם השנייה היו דלים למדי. אולם הלקחים שניתן להפיק מהלחימה שלה רלוונטיים גם היום - במיוחד במלחמות "היברידיות" שמשלבות לוחמה קונוונציונלית ולוחמה זעירה

הרמטכ"ל הראשון - יעקב דורי