האומץ להביע דעה עצמאית

לקצינים רבים בצה"ל אין אומץ לחלוק על מפקדיהם. לתופעה הזאת יש סיבות רבות ותוצאה אחת: צבא פחות טוב ופחות יעיל שיתקשה לבצע את משימותיו כראוי. המאמר מונה את הסיבות לתופעה הזאת ובוחן את הדרכים למיגורה

דאון תת-ימי

כלים אוטונומיים תת-ימיים חדישים יכולים לשהות ברציפות יותר מחצי שנה מתחת למים ולעבור אלפי קילומטרים. הסוד שלהם הוא טכניקת ריחוף תת-מימית מתוחכמת שכמעט אינה צורכת אנרגיה

כישלון ביוני והצלחה באוקטובר - השפעת המודיעין על מהלכי מבצע "ברברוסה"

סטלין קיבל שפע של התרעות על כוונת הגרמנים לפלוש לארצו ביוני 1941 - והתעלם מהן. באוקטובר 1941 הוא קיבל מידע מדויק על כך שיפן אינה עומדת לתקוף אותו במזרח הרחוק וניצל את המידע הזה כדי לתגבר את חזית מוסקבה ביחידות מהמזרח הרחוק ולהנחיל תבוסה קשה ראשונה לגרמנים. המסקנה - שאותה נאלצה גם ישראל ללמוד על בשרה ב-1973 - היא שהמודיעין המעולה ביותר הוא חסר ערך אם אין עושים בו שימוש

המתקפה האווירית המקדימה שלא הייתה והשפעתה על מלחמת יום הכיפורים

השגת עליונות אווירית בפרוץ מלחמה היא מרכיב חשוב בתפיסת הביטחון של ישראל מאז הקמתה. מלחמת ששת הימים המחישה זאת יותר מכול. במאמר זה נבחן באיזו מידה נוצרו ערב מלחמת יום הכיפורים ובימיה הראשונים, התנאים המדיניים והצבאיים המתאימים לביצוע מתקפה אווירית

באומץ וביושר רב הצביעו על הטעויות שעשו

לכל האלופים שמונו להוביל את התחקירים יש ניסיון קרבי עשיר, ותרומתם לאיכות התחקירים ולרמת הלקחים הייתה משמעותית. תגובה למאמרו של אל"ם (מיל') מוטי כידור "חטיבה בשינוי כיוון - צוות קרב חטיבתי 401 בלחימה בלבנון", מערכות 469-468

יצא לאור: אורתודוקסיה גרעינית רוסית

ספר חדש שעוסק בשאלות כיצד הפיכת הדת האורתודקסית ברוסיה לחלק חיוני בביטחון הלאומי משליכה על הביטחון הלאומי של המדינה, ומה בעצם תפקיד האמונה והדת בצבאות מודרניים?

מטרות ותוצאות במלחמת העצמאות

המערכה ביא דראנג ועיצוב אופיה של מלחמת וייטנאם

בסתיו 1965 ניסה צבא צפון וייטנאם מהלך אסטרטגי רחב במטרה לאחד את וייטנאם. את מערכת הבלימה ניהלו האמריקנים בעמק יא דראנג, והיא הסתיימה בתבוסה גדולה של הצפון וייטנאמים. הלקחים שהפיקו האמריקנים מהמערכה הזאת עיצבו את האסטרטגיה שלהם בווייטנאם למשך חמש השנים שלאחר מכן

התפתחות הגיס בצבאות המערב

למרות המהפכות הטכנולוגיות העצומות שעברו על האנושות מאז עידן נפוליאון, הרי המבנה של הגיס שהוא הקים נשמר בבסיסו עד עצם היום הזה

כשירות מערך המילואים בצה"ל – הפרדיגמה ושברה

מערך המילואים בצה"ל הוא ממרכיבי תפיסת הביטחון של ישראל מיום הקמתה. בעשרים השנים האחרונות עבר המערך תמורות הנובעות מהִשתנות מאפייני הלחימה ומשינויים בחברה בישראל. שיאו של תהליך זה עם חקיקתו של חוק המילואים ב־2008. מאמר זה מתמקד בכשירות מערך המילואים, ובפרט בכשירות כוחות המילואים ביבשה, ובשחיקתה במהלך עשרים השנים האחרונות. במאמר תוצג הטענה כי אי קיומו של מודל תקציבי קבוע המיועד לשמירת כשירות מערך המילואים במשך שנים פוגע במוכנות המערך למלחמה. המאמר סוקר את ההתרחשויות והתהליכים המשפיעים על כשירות המערך, בדגש על חוסר יציבות מודל האימונים במהלך השנים. חוסר היציבות במודל האימונים וכשירות המערך משפיעים גם על מרכיבים "רכים" של המערך, כמו תחושת הנחיצות והמסוגלות של משרתי המילואים. תהליך זה עלול להוביל למשבר אמון בין משרתי המילואים לצה"ל, ועלול להשפיע לרעה על תוצאותיה של המלחמה הבאה. המאמר מציע גישה חדשה לתפיסת הכשירות של מערך המילואים ביבשה, ולפיה יש לנהל את אימון כוחות היבשה על בסיס חקיקה המגדירה תקציב ייעודי ומגודר, ותחת אחריות ישירה של שר הביטחון ומפקד זרוע היבשה.