פרק שלישי: "אחרַי" בשגרה — הנעת פקודים לביצוע משימות

נספח: שבע אגרות עקרוניות של נציב קבילות החיילים למפקדים

שלטון הידע

מאחר שצה"ל הוא המקור הכמעט בלעדי של ידע ביטחוני לממשלה, עליו ללמוד כיצד ליצור ידע רלוונטי לרמה האסטרטגית והמערכתית

המיתוס של העימות האסימטרי

אין אמת בטענה הפופולרית שבכל עימות אסימטרי בין מדינה לבין ארגון טרור וגרילה נגזר דינה של המדינה להפסיד. מההיסטוריה אנחנו לומדים שבמקרים רבים דווקא המדינות מנצחות

שגיאות היסוד של המודיעין

בגלל הנחות היסוד המוטעות שבהן דבק אמ״ן ב־1973 הוא כשל בהבנת המשמעות של היערכות צבאות ערב בשטח - היערכות שעליה היה לו מידע מקיף

המערכה נגד אוסיראק ממצאים מארמונו של סדאם

בקרב החוקרים במערב התגבש קונסנזוס שלפיו השמדת הכור אוסיראק הזיקה יותר מאשר הועילה, אך זו תפיסה פשטנית: הפצצת הכור הייתה חלק ממערכה רחבה שקנתה לישראל זמן יקר, וגייסה את התמיכה הבין־לאומית שלבסוף חיסלה את האיום העיראקי

על דמותו של מפקד הפלוגה בעיני מפקדים - ממ"מים ועד מח"טים

כדי להצליח בתפקיד נדרש המ"פ לשפע של תכונות, ובהן בגרות, עצמאות, מקצועיות, נחישות, העזה, גמישות מחשבתית, אומץ ותעצומות נפש

העלייה בגיל המג״דים בעידן של מציאות משתנה סיכונים והזדמנויות

כיום מגיעים קציני צה"ל לתפקידים בגיל מבוגר מדי, כשהם מעבר לנקודת האיזון הנכונה לתפקיד מג"ד ולתפקיד מח"ט סדיר. אי־חזרה לאיזון שהיה בעברו של צה"ל תביא בהכרח להזדקנותו של הפיקוד הקרבי ולשחיקתו

השנה שבה נכבשה מחציתה של ארץ ישראל

ספרו של ג'ון ד' גריינג'ר, הלחימה על ארץ ישראל 1917( ,תל-אביב ובן- שמן, מערכות ומודן, 2012 )הוא תוספת ראויה למדף העברי הדל של ספרים שעיסוקם הוא הזירה הארץ ישראלית במלחמת העולם הראשונה

שכנים לצרה התגובה הצפויה של הערבים על תקיפה ישראלית באיראן

מאחורי דלתות סגורות עשויים מנהיגי מדינות ערב להודות לישראל על תקיפה של מתקני הגרעין באיראן - במיוחד אם התקיפה תהיה מוצלחת, ואם הם לא יסבלו מתגובה איראנית קשה