חברה, צבא וביטחון לאומי - גיליון 1
כתב עת אקדמי ראשון מסוגו שיוצא לאור בשיתוף פעולה בין "מערכות" וארגון חוקרי צבא וחברה בישראל
מציג עמוד 1 מתוך 358 תוצאות
כתב עת אקדמי ראשון מסוגו שיוצא לאור בשיתוף פעולה בין "מערכות" וארגון חוקרי צבא וחברה בישראל
ב־28 במארס 2002 יצא צה"ל למבצע שאותו הגדיר הרמטכ"ל שאול מופז "מלחמה על הבית". ספר זה, מבצע חומת מגן – מהכלה להכרעה, מתחקה אחרי הדינמיקה שהובילה את צה"ל מהגנה להתקפה בעימות מול הפלסטינים ומתאר את מהלכיו של מבצע "חומת מגן". השער הראשון מתאר את הדרך העקלקלה שעבר צה"ל מפרוץ האירועים באוקטובר 2000 ועד ליציאה למבצע בעקבות הפיגוע במלון פארק בליל הסדר 2002 .ברקע הדברים עומדת השאלה: מדוע נדרשו 546 ימי לחימה ו־468 הרוגים כדי להגיע להחלטה לצאת למבצע. מהשתלשלות האירועים עולה שהמעבר ההדרגתי מהגנה להתקפה התרחש בעקבות הבשלה איטית של התנאים המדיניים, הפוליטיים והצבאיים שנדרשו לשם יציאה למהלך צבאי נרחב. אירועים כמו: פיגועי 11 בספטמבר בארה"ב, רצח השרֵ זאבי, לכידת ספינת הנשק קארין איי והיקף הנפגעים מפיגועים שגדל והלך מדצמבר 2001, הכשירו את דעת הקהל הישראלית, יצרו קונצנזוס פוליטי ושכנעו את הממשל האמריקאי בדבר הצורך בפעולה צבאית בכל שטחי אי. אולם, גם לצה"ל נדרש זמן כדי להתנער מתפיסות ישנות, לרכוש את היכולת לפעול בשטחים הבנויים בצפיפות דרך שורת מבצעים בעצימות הולכת וגוברת, שהביאה לתחושת מסוגלות כלפי פנים וכלפי חוץ, להילחם בארגוני הטרור בכל שטחי איו"ש. השער השני בוחן את מבצע "חומת מגן"; מהאופן שבו תוכנן ונוהל במטכ"ל ובפיקוד המרכז ועד לתיאור הלחימה ברמה הטקטית. התפתחות החשיבה ברמה האסטרטגית על הישגי המבצע הנדרשים מלמדת כי בצה"ל התגבשה ההבנה שאין זה המבצע שיכריע את הטרור אלא, כדברי ווינסטון צ'רצ'יל, "זהו אינו הסוף. זו אפילו לא תחילתו של הסוף. אבל זהו, ייתכן, סוף ההתחלה". כלומר, בצה"ל הבינו כי זהו מהלך צבאי שמשיב לו את חופש הפעולה בכל שטחי איו"ש המאפשר ללחום ביעילות בארגוני הטרור. ברמה הטקטית, מתוארים הקרבות המרכזיים שהתרחשו בערים רמאללה, בית לחם, שכם וג'נין ובמחנות הפליטים תוך הצגת שורת מפות ועזרים שהוכנו במיוחד לספר. ד"ר אהד לסלוי הוא ראש תחום חקר הרמה האופרטיבית במחלקה להיסטוריה בצה"ל ומחברם של הספרים "מביטחון שוטף ללחימה בגרילה" (2021) ו"המדינאי ואיש המודיעין" (2021). איך לקרוא את הספר הדיגיטלי? • לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגליון". • להורדת הספר יש ללחוץ על "הורדת PDF". קריאה מהנה
המלחמה באוקראינה משנה כמה מתבניות היסוד של הדינמיקה המדינית והצבאית הבין לאומית, והפריכה כמה מהתיאוריות החדשניות על מאפייני מלחמות העתיד. כמה מהמשמעויות הכוללות של המלחמה יתגלו רק בעוד שנים רבות – הרבה לאחר סיומה. לפניכם גיליון מיוחד של מרכז בגין־סאדאת (בס"א) למחקרים אסטרטגיים בשיתוף עם מערכות בעקבות שנה וחצי למלחמת רוסיה-אוקראינה. הגיליון נוגע בלקחים שאפשר להפיק עד כה בענייני תכנון המדיניות והאסטרטגיה, בניין כוח צבאי והפעלתו, יחסים בין לאומיים ועוד. איך לקרוא בגיליון? • לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". • להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF" • לקריאת כל מאמר בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי. קריאה מהנה
כתב עת אקדמי ראשון מסוגו שיוצא לאור בשיתוף פעולה בין "מערכות" ואגודת חוקרי צבא וחברה בישראל. הבשורה: הוות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) הכירה בכתב העת כעומד בקריטריונים להכללה ברשימת כתבי העת המשרתים את מודל התקצוב של המוסדות האקדמיים בישראל * להורדת הגיליון לחצו על "הורדת PDF" * לקריאת הגיליון בפורמט ספר לחצו על "דפדוף בגיליון" קריאה מהנה
עבודת המטה מלווה אותנו כחלק אינטגרלי מתהליך התכנון וקבלת ההחלטות בצבא בעיתות לחימה ובתקופת ההתכוננות למלחמה. לתהליך עבודת המטה במערכת המבצעית גובשה תורה כחלק מתורת הפו"ש המוטמעת ביחידות המבצעיות. תורה זו מסדירה הלכה למעשה את הרציונל הנדרש לצורך ההכנות לפני הקרב ולניהולו. לצד המערכת המבצעית קיימת ופועלת המערכת המקצועית העוסקת בעיקר בבניין הכוח והקיום השוטף. המפעילים, המפתחים והמובילים מערכות אלה הם המטות השונים בצבא, ובהם כמובן קציני המטה. חלק גדול מהפעילות מתבצע בגופים אלה, ולתוצרי פעילות זו יש השלכות משמעותיות על עתיד הצבא. על אף כל אלה, לא נכתבה תורה לתהליך עבודת המטה של מערכת זו. מטרת הספר היא להעלות על הכתב חלק מהתורה שבעל פה בתחום עבודת קצין המטה, המשרת במפקדות מערכת בניין הכוח, ולעורר את השיח בסוגיות הקשורות לתהליכי החשיבה בעבודת המטה, האתיקה והדילמות של קצין המטה הבכיר ועוד. איך לקרוא בספר? לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הספר יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה. קריאה מהנה
מבצע בעומק דורש תכנון אופרטיבי המתבסס על היכולות הלוגיסטיות של הצבא. מבצע מוצלח נועד לעמוד ביעדים מערכתיים־טקטיים כחלק מתוכנית מערכה רחבה יותר, והתכנון שלו כולל אפשרויות רבות ושורה של פתרונות מבצעיים לבעיות לוגיסטיות מרגע הטלת הכוחות ועד החבירה אליהם או הסגתם
יש לומר ברורות: התכנון הצבאי איננו בגדר מדע מדויק: אין הוא דומה לאחד המדעים הטכניים, אף לא לתכנון בשטח טכני מובהק
מקורותיו של ביצוע לקוי טבועים יותר מכול בתכנון שגוי. בתורת הלחימה של צה"ל אין הבדל מהותי בין תהליך נוהל הקרב (התכנון) לתהליך הערכת המצב (קבלת החלטות). אפשר שזו אחת הסיבות לכישלונו במלחמת לבנון השנייה