ספר דיגיטלי: אתגרי פיקוד ואיתנות

"צה"ל מגשים את ערכיו דרך תפקוד המפקד בשטח. המפקד הוא מעֵין עדשה להגשמתם של ערכי צה"ל, ולכן יש חשיבות יתירה לממד הערכי בהתנהלותו - כציר מרכזי ביכולת לממש התנהלות צבאית ראויה [...] ההכרה וההבנה כי לפני היותנו מפקדים ואנשי צבא מקצועיים אנו בני אדם, עשויות להביא את כלל המערכת הצבאית לעבודה מלוכדת ומאומצת יותר, כבסיס להישגים המקצועיים הטובים ביותר". (מתוך הקדמת דו"ץ, תא"ל יואב פולי מרדכי) ספר זה עוסק בדרכים לסייע למפקדים בצה"ל להוביל פקודים בתנאי לחץ. המאמרים שנכתבו על ידי מומחים מספקים למפקדים כלים להתמודדות מכלל מערכי הצבא, וביניהם מיחידות השדה הקרביות, מחיל האוויר ומהמודיעין. המאמרים מבחינים בין לחץ פתאומי ובין לחץ מבצעי מתמשך ובין אלה לבין מתחים של הנעת פקודים בתנאי שגרה. לכל סוג של לחץ קיימת רשימת אמצעים וכלים ספציפיים, שיוכלו לסייע למפקד להוביל את חייליו להישגים טובים יותר למרות ותוך כדי קיומם של תנאי לחץ. איך לקרוא בספר? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF". * לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה. קריאה מהנה

ספר דיגיטלי: מבצע חומת מגן - מהכלה להכרעה

ב־28 במארס 2002 יצא צה"ל למבצע שאותו הגדיר הרמטכ"ל שאול מופז "מלחמה על הבית". ספר זה, מבצע חומת מגן – מהכלה להכרעה, מתחקה אחרי הדינמיקה שהובילה את צה"ל מהגנה להתקפה בעימות מול הפלסטינים ומתאר את מהלכיו של מבצע "חומת מגן". השער הראשון מתאר את הדרך העקלקלה שעבר צה"ל מפרוץ האירועים באוקטובר 2000 ועד ליציאה למבצע בעקבות הפיגוע במלון פארק בליל הסדר 2002 .ברקע הדברים עומדת השאלה: מדוע נדרשו 546 ימי לחימה ו־468 הרוגים כדי להגיע להחלטה לצאת למבצע. מהשתלשלות האירועים עולה שהמעבר ההדרגתי מהגנה להתקפה התרחש בעקבות הבשלה איטית של התנאים המדיניים, הפוליטיים והצבאיים שנדרשו לשם יציאה למהלך צבאי נרחב. אירועים כמו: פיגועי 11 בספטמבר בארה"ב, רצח השרֵ זאבי, לכידת ספינת הנשק קארין איי והיקף הנפגעים מפיגועים שגדל והלך מדצמבר 2001, הכשירו את דעת הקהל הישראלית, יצרו קונצנזוס פוליטי ושכנעו את הממשל האמריקאי בדבר הצורך בפעולה צבאית בכל שטחי אי. אולם, גם לצה"ל נדרש זמן כדי להתנער מתפיסות ישנות, לרכוש את היכולת לפעול בשטחים הבנויים בצפיפות דרך שורת מבצעים בעצימות הולכת וגוברת, שהביאה לתחושת מסוגלות כלפי פנים וכלפי חוץ, להילחם בארגוני הטרור בכל שטחי איו"ש. השער השני בוחן את מבצע "חומת מגן"; מהאופן שבו תוכנן ונוהל במטכ"ל ובפיקוד המרכז ועד לתיאור הלחימה ברמה הטקטית. התפתחות החשיבה ברמה האסטרטגית על הישגי המבצע הנדרשים מלמדת כי בצה"ל התגבשה ההבנה שאין זה המבצע שיכריע את הטרור אלא, כדברי ווינסטון צ'רצ'יל, "זהו אינו הסוף. זו אפילו לא תחילתו של הסוף. אבל זהו, ייתכן, סוף ההתחלה". כלומר, בצה"ל הבינו כי זהו מהלך צבאי שמשיב לו את חופש הפעולה בכל שטחי איו"ש המאפשר ללחום ביעילות בארגוני הטרור. ברמה הטקטית, מתוארים הקרבות המרכזיים שהתרחשו בערים רמאללה, בית לחם, שכם וג'נין ובמחנות הפליטים תוך הצגת שורת מפות ועזרים שהוכנו במיוחד לספר. ד"ר אהד לסלוי הוא ראש תחום חקר הרמה האופרטיבית במחלקה להיסטוריה בצה"ל ומחברם של הספרים "מביטחון שוטף ללחימה בגרילה" (2021) ו"המדינאי ואיש המודיעין" (2021). איך לקרוא את הספר הדיגיטלי? • לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגליון". • להורדת הספר יש ללחוץ על "הורדת PDF". קריאה מהנה

ספר דיגיטלי: אתגרים ומתחים בתהליך בניין הכוח

הספר מבקש להפנות את תשומת לבנו באמצעות המאמרים המכונסים בו, לחשיבות העצומה שיש לביטויים הרבים של בנין הכוח על יכולתו העתידית של צה"ל לעמוד בהצלחה מול איומים מגוונים. זאת מתוך נקודת המוצא שהיכולת הזו מושפעת בעיקר מתהליכים ארוכי טווח ופחות מקבלת החלטות בעת האירועים. איך לקרוא את הספר בתצורה דיגיטלית? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF".

תוכנית היערכות חברתית־רגשית חסינה לרעידת אדמה

היערכות חברתית־רגשית להתמודדות עם אירועי קיצון ומשברים היא גורם קריטי ביכולת ההתאוששות והחזרה לתפקוד של האוכלוסייה. המאמר מציג מתודולוגיה המבוססת על תורת פער-ידע לבניית תוכנית היערכות חברתית־רגשית, שממקסמת את החוסן מול אי הוודאות באירוע קיצון של רעידת אדמה

מיקרו־סוציולוגיה של מלחמות חדשות

המאמר מציג ניתוח חזותי של פיגועי טרור שהתרחשו בישראל במהלך השנים 2016-2015, תקופה המכונה "אנתפאדת היחידים". במחקר נותחו סרטים המתארים פיגועי טרור במטרה לבחון בגישה מיקרו־סוציולוגית פיגועים אלה בעת התרחשותם. אנו טוענים, כי בדרך זו ניתן להעשיר את הידע הסוציולוגי הצבאי אודות ה"מלחמות החדשות". במחקר נאסף מידע שאותר במרשתת ומקורו בתפוצה רחבה של מצלמות אבטחה ומכשירי טלפון ניידים. פותחה תוכנה לאיסוף סרטים והיא הופעלה במדגם של רשתות חברתיות. במקביל נערכו גם ראיונות עומק עם קציני משטרה ואזרחים שהיו עדים לפיגועים. ניתוח הממצאים מתאר את הדינמיקה החברתית המופיעה בסרטים ומצביעה על שלושה גורמי ייסוד הנכללים באלימות המוצגת בהם: התוקף, משבש ההתקפה וההמון. המחקר מצביע על יכולתם של סוציולוגים צבאיים לבצע ניתוח חדש של אלימות תוך שילוב בין רמת ה"מאקרו" לבין מחקר ברמת ה"מיקרו". ניתוח מיקרו־סוציולוגי כזה מוביל להבנה טובה יותר של פיגועי טרור, תוך התגברות על מניפולציות במידע ויזואלי המתבצעות על־ידי התקשורת, הממשלה וארגוני טרור.

במת מערכות - השפעת המפקדים של היכולת הגופנית

על מיתוס העיסקה, ההבנה וההסכם בין בן-גוריון לעבדאללה

האדם כמכונה ביולוגית: היכולת לחזות את מגבלותיה

השפעת המכללה לפיקוד טקטי על הקצונה וההכשרה בצה"ל

עד קצה היכולת חטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים