המאמר מנתח את דרכי הפעולה של אט"א - הארגון שנאבק בספרד כבר יותר מ־50 שנים להשגת עצמאות לחבל הבסקים - ומנסה לקבוע אם זהו ארגון גרילה או ארגון טרור
מסיבת עיתונאים של פעילי אט"א

מסיבת עיתונאים של פעילי אט"א

פירוש המילה "גרילה" הוא לוחמה זעירה. במילה הזאת נעשה לראשונה שימוש לתיאור המלחמה הזעירה שניהלו לוחמים לא ההצלחות הדרמטיות של לוחמת הגרילה בסין ולאחר מכן בהודו- סדירים בספרד ובפורטוגל נגד צבא נפוליאון בשנים 1808-1814. סין - שם הצליחה צפון-וייטנאם להביסשתי מעצמות גדולות (צרפת וארצות־הברית) - יצרו ללוחמת הגרילה דימוי של אמצעי כל־יכול. אך הדימוי הזה מוטעה שכן הוא אינו מביא בחשבון כישלונות רבים שהיו ללוחמת הגרילה במאה ה־20 :בפיליפינים, בבורמה, במלאיה וכן במדינות רבות בדרום-אמריקה ובאפריקה.

בצה"ל נהוג להשתמש במילה "גרילה" בצירופים שונים: "ארגון גרילה", "אסטרטגיית גרילה", "מלחמת גרילה", "לוחמת גרילה", "טקטיקת גרילה". "גרילה" - לפי אחת ההגדרות המקובלות - היא "סוג של עימות מוגבל שמתנהל בין קבוצות מתקוממות ובין המשטר. במאבק הזה משתמשות הקבוצות המתקוממות הן באמצעים פוליטיים-חברתיים והן באמצעים אלימים כדי להרוס את המשטר הקיים או לעצבו מחדש. הגורמים שמנהלים מלחמת גרילה שואפים לרוב להשיג אחת או יותר מהמטרות הבאות: לגרש שלטון זר, לשנות את הסדר החברתי ואת המשטר או לנהל מלחמת הטרדה במסגרת עימות קונוונציונלי.

המאפיין העיקרי של לוחמת הגרילה הוא היותה נשקו של החלש. הסיבה שהחלש נוקט את דרך הפעולה הזאת ברורה: באמצעות טכניקות של לוחמת גרילה הוא יכול - על אף נחיתותו האסטרטגית - להשיג עדיפות טקטית זמנית במקומות מסוימים ולנצל אותה כדי לתקוף אויב שעולה עליו בעוצמתו. הצלחתם של לוחמי הגרילה תלויה בגורמים רבים, ובהם: תמיכת האוכלוסייה שבקרבה הם פועלים, תנאים גיאוגרפיים נוחים, תמיכה של מדינה ידידה, מנגנון תעמולה יעיל, נגישות לכלי התקשורת, היכולת להפתיע את האויב ולהסתגל במהירות למציאות חדשה.

פירוש המילה "טרור" הואאימה. במונח "מלחמת טרור" נעשה שימוש לראשונה לתיאור שלטון האימים שהנהיג מקסימיליאן רובספייר במהלך המהפכה הצרפתית בסוף המאה ה־18: במאמץ לייצב את המהפכה ואת שלטונו הוא הוציא להורג אלפים שבהם ראה את אויביו ואת מתנגדיו - עד שנותר שליטה ּ היחיד של צרפת. הטרור הוא שימוש שיטתי באמצעים של אלימות קיצונית, כגון התנקשויות פוליטיות, פיגועים וחטיפות. מדובר באמצעים שזורעים אימה בקרב ציבור גדול של אנשים כדי להשיג מטרות מדיניות, פוליטיות, כלכליות או אידיאולוגיות. האימה נובעת מהאקראיות: התושבים אינם יודעים היכן ומתי תונחת המכה הבאה ומגיבים לעיתים בשינוי שגרת החיים שלהם. למשל, הם ממעטים לצאת מבתיהם וללכת למרכזי קניות ולמרכזי בידור. יש לציין שכדי להעצים את הפחד זקוקים הטרוריסטים לחשיפה גדולה ככל האפשר של פעולותיהם בכלי התקשורת. לרוב הם אכן זוכים לחשיפה הזאת, שכן בין הטרוריסטים לתקשורת נוצרת מעין סימביוזה: פעולות טרור מעלות את הרייטינג של כלי התקשורת, ואילו כלי התקשורת - באמצעות הסיקור הנרחב של פעולות הטרור - מפיצים את המסר של ארגוני הטרור.

קיימים כמה הבדלים מהותיים בין גרילה לטרור:

* ארגוני הטרור פועלים בתאים קטנים ומחתרתיים, ואילו ארגוני הגרילה שואפים להקים צבאות של ממש.
* לוחמי גרילה מעוניינים בסופו של דבר לכבוש שטחים, ואילו לטרוריסטים אין עניין בכך.
* הטרוריסטים אינם זקוקים לתמיכה רחבה ורצופה של האוכלוסייה; לוחמי הגרילה אינם יכולים בלעדיה.
* הטרור מופנה בדרך כלל נגד אזרחים, ואילו פעולות הגרילה מופנות נגד כוחות צבא. לכן הטרור נחשב לדרך לחימה לא לגיטימית, ואילו הגרילה זוכה לרוב למידת-מה של לגיטימציה.

האבחנה בין טרור לגרילה היא ברורה, אך האבחנה בין ארגוני טרור לארגוני גרילה אינה כה חד־משמעית וברורה, שכן ארגוני גרילה רבים נוקטים לעיתים גם טקטיקותשל טרור, וארגוני טרור פועלים לעיתים כארגוני גרילה.

 

לקריאת המאמר המלא לחצו על "הורדת PDF"

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" - ניתן להירשם לניוזלטר שלנו בכתובת: https://bit.ly/3ledAzz

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן