השפעות הדדיות בין התמרון הצבאי לחברה האזרחית

רוני טיארג'אן אור , ראש מרכז הסיקור הצה"לי, מכון המחקר, ממד"ה

רס"ן איה דולב , רמ"ד תודעה ומחקר בפיקוד העורף 21.01.2019

הממשקים בין תקשורת, דעת קהל, צבא ודרג מדיני עשויים לעצב את מהלך התמרון ואת תוצאותיו. לפיכך, הממשקים דורשים ניתוח וחשיבה מותאמי הקשר בכל שלב בתהליך: בעת גיבוש תוכנית התמרון, תוך כדי הלחימה ולאחריה
חדר מצב בפיקוד העורף. צילום: דו"ץ

חדר מצב בפיקוד העורף. צילום: דו"ץ

החברה הישראלית מהווה חלק בלתי נפרד מעיצוב מאפייני התמרון ואירועי לחימה ותוצאותיהם בכלל, גם אם לא תמיד האזרח בפרט יבין את משמעות המונח "תמרון" ואת ההבדל בין "מלחמה", "מבצע" או "עימות מוגבל". בדיונים הפנימיים בצה"ל מכוּנה החברה הישראלית "הזירה הפנימית". במאמר זה נדון בזירה זו, תוך התמקדות בדעת הקהל ובתקשורת.

שני מאפיינים רלוונטיים להגדרת העימותים של העת הנוכחית: טשטוש גבולות רב־ממדי והבדלי עוצמה ואינטנסיביות. שני אלה משמעותיים בהסבר לגבי הסיבות לחשיבות מקומה של החברה (הישראלית ובכלל) בעימותים ובהשפעה עליהם.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן