תקומת ההגנה המרחבית
פגיעת טיל נ"ט במטולה. ההחלטה של ראשי מועצות בצפון לקרוא ליישובים להתפנות אף שלא ניתנה להם פקודת פינוי, מצביעה על אמון קטן בהיערכות הצבא וביכולתו להגן. צילום: תיעוד מהצד הלבנוני
ב־7 באוקטובר חדרו מחבלי חמאס לעשרות מיישובי הדרום. במרבית היישובים נעצרה ונהדפה ההתקפה על ידי חברי כיתת הכוננות. לעיתים היה זה קרב של בודדים, לעיתים קרב הרואי, המשולב עם כוחות אזרחיים, צבאיים או משטרתיים. עוד לפני שנערכה חקירה מקיפה על תפקוד מערך ההגמ"ר (ההגנה המרחבית) באותו היום ובתקופה שקדמה לו, אפשר לומר שמערך ההגמ"ר הופתע, ולא היה מוכן לתסריט האימים שהתממש. הוא הופתע לא רק בהקשר של ההיערכות הטקטית, ולא רק בתזמון, אלא ובעיקר בתפיסת המרחב, הבנתו וחשיבותו.
ראשית הצירים של צה"ל נולדה מתוך ההגנה על היישובים, עוד לפני הקמת המדינה. כוחות חמושים שצמחו בתוך היישובים, לצורך הגנה עצמית, התלכדו והתעצבו לידי "צבא העם". ברבות השנים הפך צבא העם לכוח המגן העיקרי, וההגנה היישובית נחלשה באופן ניכר. נדמה כי היום אין חולק על העובדה שמערכת ההגנה המרחבית חיונית וכי יש לערוך חשיבה מחודשת בנוגע לאופן התחדשותה. במהלך החודשים האחרונים, חוסר הביטחון שחשו (ועדיין חשים) האזרחים כלפי גופי החירום הוביל להקמתו של מערך הגנה יישובית עצמאית.
מיום הקמתו התרחבו תחומי אחריותו, אף הם באופן עצמאי. מאות כיתות כוננות הוקמו בכל הארץ, וביישובים הוקמו, על דעת תושביהם, חמ"לים וצוותי חירום, על בסיס התנדבותי. התגבשות ההגנה האזרחית החדשה נתמכת על ידי חלוקת נשק מקילה של אקדחים לאזרחים, ומאוקטובר עד מרס השנה דווח על חלוקה של 100 אלף אקדחים על ידי המשרד לביטחון פנים. כיתות הכוננות החדשות מצטיידות בנשק, בהתבסס על תרומות, מכינות מערכי הגנה עצמאיים וביצורים, ו"ממציאות" תו"ל ופו"ש חדש. ההגנה המרחבית קמה מחדש בפועל. הצבא והמשטרה, שני הגופים שתחתם צומח המערך החדש, עדיין לא מבינים את גודל האירוע, ולא מצליחים לייצר גוף אחוד ויעיל. עוצמתם של האזרחים שקיבלו על עצמם את משימת ההגנה עדיין לא נאספת, מועצמת ומתוכללת, אבל היא כבר כאן.